ארכיון קטגוריה: מוסיקה, סרטים, ספרים, ציורים וצילומים

הקיר שבתוכו

לפני שנה וחצי נפרדתי ממנו כאן בברכות לדרכו החדשה.

מאז, הוא חזר והשבוע הוא מציג את עבודת הסיום שלו במסגרת המחלקה לאמנות של בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים.

הגעתי היום לראות – טרום פתיחה. בכיתי מהתרגשות. בכיתי מעצב. עבודה חזקה. יצירה מטלטלת.

ממליצה להגיע, לחפש את החלל של עבאד ג'ולני בקומה 6. יש שתי כניסות לחלל. כדאי להיכנס משתיהן.

לא תתחרטו. אני מבטיחה. 

תערכת הבוגרים נפתחת ביום חמישי ה – 19 ביולי בשעה 20:00 בבניין בצלאל בהר הצופים:

לינק לפרטים נוספים על תערוכת הבוגרות והבוגרים.

בהצלחה עבאד יקר . אין לי ספק שהכישרון שלך ימשיך להאיר ולסלול את דרכך. באהבה.

פוליטיקלי קוראת עולה כיתה

פוליטיקלי קוראת הוא כלי תקשורת פמיניסטי שנכתב על ידי נשים, בשביל נשים ומנקודת מבטן.

בארבע שנים שפוליטיקלי קוראת פועלת, התבסס מעמדה כאתר תוכן פמיניסטי מוביל: עם ארבעים אלף עוקבות ועוקבים בדף הפייסבוק ואלפי כניסות לאתר בחודש, עם קהילה פעילה ודיונים מרתקים שמתפתחים סביב התכנים שעולים בדף ומגיעים למאות אלפים.

עכשיו, פוליטיקלי קוראת עולה כיתה באמצעות פרויקט הד-סטארט.

**עדכון מה – 1 במאי: קמפיין הגיוס עמד ביעד כמה ימים לפני מועד הסיום.  

תודה!  עדיין, מוזמנות ומוזמנים להיכנס ולבחור מתנה בתמורה לתרומה, כולל די.וי.די ממבחר סרטיי.

מחנה משותף // סרט דוקומנטרי חדש // דוקאביב 2017

ממליצה מאוד להגיע לצפות בסרט הדוקומנטרי – מחנה משותף – בפסטיבל דוקאביב הקרוב. מעבר לעובדה שהשתתפתי ביצירתו מהרגעים הראשונים ועד הלום, זה סרט באמת מרתק וחשוב ומעדכן שלא תצטערו שיצאתם/ן מהבית לצפות בו.

 

מחנה משותף

מחנה משותף

 

הקרנת הבכורה תתקיים ביום ג' ה – 16 במאי בשעה 21:30 בסינמטק תל אביב, אולם 4. לאחר ההקרנה תיערך שיחה עם יוצרי הסרט: שגיא בורנשטיין ואודי ניר. לאחריה תהיה הקרנה נוספת. פרטים נוספים כאן.

 

אוהד לנדסמן כתב יפה על הסרט. ניתן לקרוא אותו כאן.

גם במאקו כתבו על הסרט לקראת שידור הוורסיה הטלוויזיונית שלו בערב יום השואה 2016.

מחנה משותף בשמו באנגלית UPLOADING_HOLOCAUST הוקרן בבכורה בפסטיבל לייפציג האחרון ומתוכנן להשתתף בקרוב בדוקפסט מינכן, פסטיבל קרקוב, פסטיבל בולוניה ומועמד לשלושה פרסים בפסטיבל MIFF במילנו (הדוקו הטוב ביותר, העריכה וחביב הקהל).

המפיקים השותפים הגרמנים, יצרו על בסיס הסרט פלטפורמה חינוכית בנושא זיכרון: How does remembrance work today?

בן גוריון, אפילוג // סרט דוקומנטרי מומלץ // מהיום בבתי קולנוע

16804183_10155048577298684_2747751745051807251_o
השנה 1968 ובן–גוריון בן 82 – חמש שנים אחרי שפרש מהפוליטיקה והתיישב בשדה בוקר.
הוא משתף פעולה בראיון באנגלית, במשך שש שעות כחלק מתחקיר מצולם בפילם – 35 מ"מ, עבור סרט עלילתי שעוסק בו ואשר הופק בהמשך על ידי מפיק יהודי בריטי, מלוויל מרק, בבימוי דויד פרלוב.
הקלטת הקול (הסאונד) של השאלות והתשובות מאותו ראיון לתחקיר, הן חומרי הגלם של הסרט התיעודי בן גוריון ,אפילוג שתחקירו מבוסס על ספרו של אבי שילון בן גוריון, אפילוג, בבימוי יריב מוזר בשיתוף ועריכת יעל פרלוב והמפיקה הקנדית ג'וליה רוזנברג.
צפיתי השבוע בסרט עשיר צילומי הארכיון הזה על מסך עצום בסינמה סיטי, גלילות – האחים אדרי/יונייטד קינג מפיצים את הסרט – והייתי מרותקת. זאת הייתה הקרנת בכורה לפני צאתו לבתי קולנוע היום.
אני ממליצה לצפות בסרט על המסך הגדול. זאת חוויה מעניינת; לפגוש את בן גוריון קצת כמו המוכר והידוע וקצת גם לא. זה לא סרט דיוקן של בן גוריון אבל בהחלט סרט מקיף על דמותו המורכבת והעמוקה.
מועדי הקרנות קרובות במוזיאון תל אביב. הסרט ישודר בהמשך בערוץ 8 HOT למי שפיספס/ה את המסך.
למרות שאני רואה אותו אחראי ליצירת הנזק העצום לפלסטינים בהחלטת ממשלה בראשותו לא לתת למגורשים ולבורחים לחזור לבתיהם לאחר המלחמה ב – 1949, ולמרות שמעולם לא סלחתי לו על הנזק שהסב לעולים שהגיעו ממדינות ערב השונות בתחילת שנות החמישים, ולמרות שגדלתי עם הכאב של הוריי על שפירק "להם" את הפלמ"ח (ועל זה קל לסלוח לו ;-), למדתי מהצפייה בסרט להעריך באיש הזה דברים חדשים.
16825949_10155108243545406_4212867361250060005_o

שורה מהסרט: דעתו של בן גוריון על בודהיזם

בן גוריון קרא לא מעט טקסטים בודהיסטים והעריך את מה שלמד שם. ראו רשימה של אסף פדרמן – 700 שנה של בודהיזם בעברית.

למדתי שלאיש הזה הייתה הרבה חמלה אנושית שאותה כנראה התקשה להכיל על כל בני האנוש אשר נפגעו והושפעו לרעה מהבחירות שעשה כראש ממשלה.

עדיין, ממליצה מאוד לצפות בסרט.

 

חלקת הקבר של דויד ופולה בן גוריון

חלקת הקבר של דוד ופולה בן גוריון

** ואנדקדוטה אישית: בזכות בן גוריון, או נכון יותר בזכות מותו, קיבלתי מהצבא גופייה חמה לחורף. גופייה חמה לא הייתה אז חלק תקני של ציוד שמקבלות טירוניות.  העניקו לנו את הגופיות הלבנות 100% כותנה/פלנל בטירונות לחימום מתחת למדי א' בנובמבר 1974. שימשנו אז משמר כבוד עם זרי פרחים באזכרה – שנה למותו של בן גוריון – בשדה בוקר. והיה קר בשדה בוקר בנובמבר 74', אבל חלקת הקבר שבחר בן גוריון לעצמו ולאשתו, פולה בן גוריון, היא חלקה יפייפיה – על צוק הפונה למדבר של נחל צין ורמת עבדת – במיוחד בשקיעה.

 

מאחורי הקלעים של בן גוריון, אפילוג

קול קוראת לסרטים // אמנות ציבורית

נועה קרוון קוראת לכן ולכם (בפעם השנייה):

 International Public Art Short Film Contest

What is Public Art?
Do you live near a work of public art?
Can you see one from your bedroom window?
Do you pass by one on your way to work?
Is there one you like in particular?

If the answer is yes, send us a short film about it!
If the answer is no, find one quickly and send us a short film about it!

 International Public Art short film contest
 
Selected films will be screened at the Louvre in January 2017
 
DEADLINE: 30 September 2016
 

קול קורא

!NOW YOU SEE ME
More information on: www.nowyouseeme.org

על אתיקה דוקומנטרית בכנס בינלאומי באוניברסיטת חיפה // הזמנה

כנס בינלאומי בנושא אתיקה דוקומנטרית מתקיים בחיפה ב – 18 – 19 במאי 2016.

לצד הישראלים שמציגים שם, מגיעים חוקרים מאנגליה, ארה"ב, גרמניה, פינלנד ואוסטריה.

הנה התוכנייה באנגלית: Documentary Ethics Conference Final Program

והנה פירוט המשתתפים ותקציריהם: The 1st Documentary Ethics Conference Program and Abstract Book_Haifa_University_May_2016.

כנס זה התחיל מפרויקט האתיקה של ד"ר דן גבע בתקריב, שבין כותביו נכללתי.
לשמחתי, הוזמנתי להשתתף גם בכנס במסגרת פאנל של יוצרים דוקומנטריים לצד יריב מוזר וסילבאן ביגלאייזן ובהנחיית אבנר פיינגלרנט.
בזמן שהועמד לרשותי, אציג קטעים מסרטיי ואספר (באנגלית) על ההתלבטויות האתיות שהיו לי בשלושה מסרטיי ועל התלבטות אתית אחת בהווה.

Screen Shot 2016-05-01 at 2.59.37 PM

 

מזומנות ומוזמנים  ב –  19.5 יום חמישי בסינמטק חיפה בשעה 16:45. נראה לי שיהיה מעניין.

על הוראה, הנחייה ואפרטהייד

בשבוע הבא, אפגוש, זאת השנה השנייה, עשרות סטודנטים במכינה המיועדת למגזר הערבי בדקנאט הסטודנטים של בצלאל. אני מכינה אותם לוועדות קבלה; לדעת להציג את עצמם באופן בהיר, ממוקד ובעיקר איך שהם רוצים להציג את עצמם לעולם.

המפגש עם עשרות נערים ונערות  ממשפחות ערביות מרחבי ישראל, מזרח ירושלים והשכונות מסביב לה הוא מפגש עם האפרטהייד דה פקטו של מדינת ישראל מזה עשרות שנים; במקביל אני מלמדת במכינה הכללית של בצלאל ולא יכולה שלא לראות את הפערים: אותם גילאים; אותן פנים תמימות; אותו מבט אופטימי של שנות העשרים המוקדמות אבל לא אותו הדבר.

״אני שונאת את העובדה שאני עומדת כאן על הבמה ואתם יושבים מולי״, אמרה בחיוך גלוריה סטיינם לקהל שהגיע למרכז האמנות היוקרתי BAM שבברוקלין לערב השקה חגיגי של ספרה האוטוביגראפי חיי בדרכים. ״זה יוצר היררכיה מזויפת, ואני לא אוהבת היררכיה כי היא מובילה לפטריארכיה, וסיפרו לי שהפטריארכיה עומדת בפני פשיטת רגל. אז אולי פשוט נעמיד פנים שאנחנו יושבים במעגל ונהפוך את זה לשיחה במקום להרצאה״. גלוריה סטיינם.

מאז נדרשתי לעמוד מול קהל בסיום הקרנות של סרטיי, ובהמשך גם ללמד, העסיקה אותי השאלה: מה היא הרצאה, מי היא מורה ומה זאת הוראה.

מחד, הזדהיתי עם מילותיו של סטפן צוויג:  "אני עצמי חייב תודה ללחץ זה על תאווה שבלטה כבר בגיל צעיר להיות חופשי, תאווה סוערת במידה שאין הנוער בימינו מכיר אותה, ועל שנאה לכל סמכות, לכל מה ש"בא מלמעלה", שליוותה אותי כל ימי חיי.  שנים על שנים הייתה התנגדותי לכל קביעה מוחלטת או דוגמטית בבחינת טבע שני, וכבר שכחתי את מקורה.  יום אחד במסע הרצאות הקצו לי את האולם הגדול באחת האוניברסיטאות, ופתאום גיליתי שעלי לדבר מעל הקתדרה, ואילו השומעים ישבו למטה על ספסלים, כמונו בהיותנו תלמידים, יתבקשו לשבת יפה, לא לדבר ולא לחלוק עלי. מיד אפפה אותי אי-נוחות רבה. נזכרתי בסבל שגרם לי דיבור סמכותי, מנוכר, דוקטריני זה, מלמעלה למטה, כל ימי לימודי, ונתקפתי חרדה שמא ישפיעו דברי מעל הקתדרה בנוסח בלתי אישי כפי שהשפיעו עלינו דברי המורים. משום כך אכן הייתה זו ההרצאה הגרועה בחיי.העולם של אתמול עמ' 39.

בשנה שעברה, במכינה למגזר הערבי בבצלאל נפגשתי עם שתי קבוצות של 30 סטודנטים כל אחת.  פגשתי שם כ – 60 נערים ונערות בני 18 – 22 שנולדו למשפחות מוסלמיות ונוצריות במדינת ישראל או בירושלים המזרחית והשכונות הסובבות אותה. לחלקם אין דרכון ישראלי כי לא נולדו במדינת ישראל אלא בירושלים ושכונותיה ויש להם דרכון ירדני.  אהבתי אותם אחד אחד ואחת, אחת. רובם ככולם, אופטימים לגבי מה יש לחיים האלה להציע להם.  אולי תמימים, אולי חזקים. העיקר, רוצים מאוד להיות כמו כולם; אדריכלים ואדריכליות, מעצבות ומעצבים, צלמים וצלמות, אמנים.

 עיצוב עטיפה: דורית שרפשטיין 

עיצוב עטיפה: דורית שרפשטיין

תוך כדי התקדמות שבועות הלימוד, חיפשתי מה אני יכולה לתת להם שיעזור להם הכי הרבה בכיוון שהם מחפשים בחיים. שם, קיבלתי השראה מ- ג'.מ. קוטזי:  "לפני שהלימוד האמיתי יכול לקרות, צריכה להיות בלב התלמיד איזו כמיהה לאמת. איזו אש. התלמיד האמיתי להוט לדעת. במורה הוא רואה, או חש, את האיש שהתקרב לאמת יותר ממנו. כל כך הוא משתוקק לאמת המגולמת במורה עד שהוא מוכן לחוות את עצמו כדי להגיע אליה. המורה, מצידו, מבחין באש שבתלמיד ומעודד אותו ונענה לה בבערה באור עז יותר. כך מגיעים שניהם לספרה גבוהה יותר. כביכול." ימות החמה.

זה עבד. רבים מהם, שבאמת עבדו והשתדלו ללמוד, התקבלו למחלקות השונות בבצלאל ואני צופה בהם לומדים בתשוקה אדריכלות, אמנות, תקשורת חזותית, אופנה וצילום. זה מעורר בי המון שמחה וכשהם כותבים לי שעזרתי להם, אני מאושרת.

האדם בטבעו מבקש להעניק לאחרים מתורתו, ככל שתורתו רבה יותר כך שאיפתו ללמד גדולה יותר, זוהי גם התפילה שלנו בכל יום "ותן בלבנו בינה להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד". בצלאל כהן.

ומאז שמצאתי לי מורה, התעמקה הבנתי באשר למקומי כמורה/מרצה/מנחה. ואני נוטה להעדיף את המילה – מנחה – כמתארת את מה שאני מרגישה שאני עושה במפגש עם תלמידים.

תודה.

נישואים בכפייה. לנשים בלבד.

במסגרת עבודת תחקיר, שאני עושה לאחרונה לסרט תיעודי עם אנימציה, בנושא נשים בזנות, הגעתי לסרט OUR GIRL של המפיקה רות בני, המבוסס על סיפורים אמיתיים.  4:30 דקות על נישואים בכפייה.

משום מה, עלה לי הדופק במהלך הצפייה והיה לי קשה לנשום.

עברו כמה שעות מאז שצפיתי בסרט הקצר הזה עד שהבנתי למה עלה בי דְּחָק (עָקָה, או בשם העממי – לחץ, באנגלית: Stress).

—–

במהלך השעות לאחר הצפייה נזכרתי שגם אני התחתנתי בגיל צעיר בסוג של כפייה. כן, גם אני…

חייבות לשים (גם) לזה סוף.

הזמנה להקרנת My Terrorist בכנס בינלאומי בינתחומי באוניברסטית תל אביב

ביום שני הקרוב, ה – 28 בדצמבר 2015, בשעה 16:00, תתקיים הקרנה של  My Terrorist באוניברסיטת תל אביב, בניין גילמן חדר 496, במסגרת כנס בינלאומי בינתחומי של יומיים בפקולטה למדעי הרוח, החוג לפילוסופיה:  CONFLICTS COMMUNICATION BODY.

לאחר ההקרנה, תתקיים שיחה איתי.

הנה התוכנייה – הניתנת להגדלה בדבל-קליק עליה:

agenda A4 IASC conference 2015d #1

agenda A4 IASC conference 2015d #2

 

הכנס וההקרנה פתוחים לקהל.

אשמח להיפגש 🙂

בניין גילמן, חדר 496, יום שני ה – 28 בדצמ' ב – 16:00.

תוכנית הכנס.

שיר הלל לשמחה Ode to Joy

לפני יומיים מת הנוירולוג והסופר אוליבר סאקס בביתו בגריניץ ווילג' מסרטן בגיל 82. בציוץ האחרון שלו הוא כתב:

" A beautiful way to perform one of the world's great musical treasures."

בפברואר השנה, 2015, כאשר גילה שיש לו סרטן סופני, הוא כתב טקסט מכונן ב – ניו יורק טיימס – בו הישיר מבט אל המוות הקרב.

בימים של כל כך הרבה קושי, כאב וסבל מסביב לעולם ובישראל, הזכירו לי חמש הדקות של בטהובן, בזכות הציוץ האחרון של אוליבר סאקס, זכרונו לברכה, שתמיד ניתן למצוא את החריץ (כמו שכתב ושר לאונרד כהן) שדרכו מגיעה שמחה. גם אם לחמש דקות.

%d בלוגרים אהבו את זה: