Category Archives: הסיפור

הזמנה לשבוע ריטריט מדיטציה // עין דור // 18 ביוני

ריטריט של שבוע בשתיקה, כאשר כל מה שנדרש מאיתנו זה להיות עם עצמינו בשקט, הוא אחד החוויות/מתנות הגדולות ביותר שאני מכירה.
ב – 18 ביוני, מתחיל ריטריט כזה אחד בקיבוץ עין דור במסגרת עמותת תובנה, למשך שבוע. הוא מסתיים ב – 24 ביוני 2017.
הריטריט יתקיים בהנחיית דונלד רות׳ברג.  רות'ברג הוא אחד המורים הבכירים והמובילים במרכז Spirit Rock בקליפורניה שהקים ג'ק קורנפילד וחבר במועצת המורים של המרכז. הוא גם חבר בועד המנהל של הקרן הבודהיסטית לשלום (Buddhist Peace Fellowship) ושימש גם כמנהל התוכנית לרוחניות מעורבת חברתית בבית הספר לתארים מתקדמים באוניברסיטת סייברוק (Saybrook) בסן פרנסיסקו.
בהנחייה תסייע, מי שנעשתה בשנה האחרונה מורתי המוערכת והאהובה –  קרן ארבל.  וכך, לאחר שנה מאז שניהלתי את הקורס הקצר של קרן ארבל ביחיעם, אני שמחה לעשות זאת שוב: התנדבתי לנהל את הריטריט לצד מיכל יון.
לשרת בצוות ריטריט מדיטציה זאת חוויה שונה מהשתתפות כאחת היוגים. השתיקה מופרת לא פעם וה – להיות עם עצמי – מקבל טוויסט.  אבל, לאחר שירות במטבח ושירות בניהול, מצאתי איכויות שונות ומייטיבות בריטריט שירות; האתגר קרוב יותר לחיי היום-יום, וממנו אני לומדת הרבה על עצמי = המציאות הפנימית, מול המציאות החיצונית.
אז כאמור, תפקידי ניהול הקורס כבר תפוסים, אבל ההתנדבות לשירות בצוות המטבח עדיין פתוחה ואני ממליצה על כך מאוד, כמו גם ההשתתפות בריטריט בשתיקה מלאה למרגלות הר התבור.
כאן, ניתן לראות מעט תמונות מעין דור ולטעום מחווית הריטריט:
הפקה ובימוי: שגיא בורנשטיין ויולי כהן.

 

לפרטים נוספים, הרשמה לריטריט ו/או התנדבות לצוות המטבח ניתן למצוא בלינק הבא: ריטריט מדיטציה בעין דור החל מה – 18 ביוני למשך שבוע.

 

החל משנת הלימודים הבאה: חדש – תואר שני בתקשורת חזותית בבצלאל

מספרים שעולם התקשורת החזותית והעיצוב הגרפי בישראל חיכה שנים רבות לתכנית ללימודי תואר שני בתקשורת חזותית. אני יודעת שאת הסילבוס כתבתי כבר לפני חמש – שש שנים וכל שנה נדרשתי לשלוח עדכונים. זה לקח זמן – לקבל את אישור המועצה להשכלה גבוהה.
מעתה, יכולים מעצבים צעירים וותיקים כאחד לחזור אל ספסל הלימודים, לשוב אל המרחב האקדמי וללמוד בתכנית שתהווה חממה פורצת דרך לטיפוח פרויקטים חדשניים ולעיסוק מעמיק בכוחו של עיצוב.

על התכנית והרשמה לימים הפתוחים.

תכנית התואר השני החדשה בתקשורת חזותית הינה תכנית ייחודית וראשונה מסוגה בארץ המיועדת לבוגרי תואר ראשון בתקשורת חזותית.

עולם התקשורת החזותית והעיצוב הגרפי בישראל חיכה שנים רבות לתכנית ללימודי תואר שני בתחום. מעתה, יכולים מעצבים צעירים וותיקים כאחד לחזור אל ספסל הלימודים, לשוב אל המרחב האקדמי וללמוד בתכנית שתהווה חממה פורצת דרך לטיפוח פרויקטים חדשניים ולעיסוק מעמיק בכוחו של עיצוב. בוגרי התכנית יהיו מעצבים/ות מובילים ומתווי/ת דרך בשדה התקשורת החזותית המקומי והבינלאומי. הלימודים יתקיימו בקמפוס בצלאל שבהר הצופים בירושלים, בימים שישי וראשון וההרשמה כבר נפתחה.

המרחב התקשורתי העכשווי מאופיין בהשתנות מתמדת ובאינטנסיביות הולכת וגדלה. תמורות אלו מחייבות למידה והפנמה מעמיקה של צורות חשיבה חדשות ושל תגובות יצירתיות למרחב תקשורתי רווי ודינמי. לשם כך נדרש המעצב, היוצר בתחומי התקשורת החזותית, לפתח כישורים ותובנות חדשים. אלו דורשים יכולת ניתוח תהליכים ארוכי טווח והבנה של ההקשרים החברתיים, התרבותיים, הטכנולוגיים, הכלכליים והפוליטיים. תכנית התואר השני בתקשורת חזותית מבקשת לענות על צרכים אלה. בתכנית יושם דגש על הקניית כלים לדיון ביקורתי וחשיבה אסטרטגית שיאפשרו לבוגרים/ות להיות מחוללי שינוי, הן במרחביה הפרגמטיים של הדיסציפילינה והן בהיבטים התרבותיים, התיאורטיים והאתיים.

סגל התכנית כולל מעצבים ותאורטיקנים מובילים מן הארץ ומרצים אורחים בעלי שם מחו"ל אשר יוזמנו באופן תדיר לסמינרי אורח בתכנית. בין חברי סגל ההוראה:

ד"ר אורי ברטל, אשר (שרי) ארנון (הרכז האקדמי של התכנית), ארז גביש, גיא שגיא, דניבייקון, ד"ר טל אלרואי פרנקל, דוד טרטקובר, ד"ר יובל קרניאל (רקטור בצלאל), יולי כהן, יעל בורשטיין, ד"ר יעל כדורי, מרב סלומון, ד"ר נעמי מאירי-דן, פרופ' עדי שטרן (נשיא בצלאל), פרופ׳ ענת קציר, רונאל מור, ד"ר רומי מיקולינסקי ופרופ' רותו מודן.  בראש התכנית עומד חתן פרס ישראל דוד טרטקובר.

תכנית הלימודים, שאושרה לאחרונה על ידי המועצה להשכלה גבוהה, כוללת שלוש חטיבות לימוד רעיוניות ומעשיות. הראשונה הינה חטיבה משולבת מעשית ועיונית המהווה את ליבת התכנית וכוללת את קורסי ה"הייפר סטודיו" ואת הפרוייקט המרכזי. קורסים אלה מונחים על ידי מרצים מתחומי הפרקטיקה והתיאוריה, המלמדים את הקורס במשותף.

החטיבה השנייה, המעשית, כוללת סדנאות נושא, קורסי בחירה מעשיים וסדנאות אורח בתחומי התקשורת החזותית. החטיבה השלישית, העיונית, כוללת קורסי תיאוריה, שיטות מחקר ומתודולוגיות בתחומי התקשורת החזותית, העיצוב והאמנות.

התכנית החדשה תאפשר לבוגרי בצלאל, ולכוחות איכותיים ממוסדות אחרים בארץ ובעולם, לחבור לחוויה של לימודים, העשרה ומחקר עומק בתחום העיצוב. מטרת התכנית היא להכשיר מנהיגים, מובילים שיש בידיהם הן את הכלים והידע הנדרש והן את הרצוןוהמוטיבציה לחדש, לשנות ולהשפיע על החברה, התרבות והכלכלה בארץ ובעולם.

אני אהיה בימים הפתוחים ואשמח לפגוש מתעניינות ומתעניינים ולספר על הסדנה המעשית שאני אנחה ביחד עם שרי ארנון – דוקומנטציה אישית:
26.3   18:30 — 16:30  סלמה 60, תל אביב יפו.
5.5     13:00 — 11:00  הנסן, ירושלים.

יומן סרטן, בחלוף שנתיים

לפני שנתיים, במרץ 2015, עברתי ניתוח להסרת גידול ליד פי הטבעת.  בסוף אותו חודש, לפני שנתיים, כתבתי כאן שלמרות שבגידול התגלו תאים סרטניים (well differentiated squamous cell carcinoma), שאר הגוף שלי נמצא נקי מסרטן.  לאחר הניתוח השני שביקש להרחיב את שוליי החלק ה"נגוע"- מסביב לניתוח הראשון – מתאים סרטניים – בסוף אפריל 2015 –  כתבתי כאן שהביופסיה הראתה שהאיזור נקי.

היום, לאחר שנתיים של מעקב אונקולוגי – פעם ב -4 חודשים במרכז הרפואי איכילוב – אני מאוד שמחה לעדכן את כל מי שמתעניין/ת בשלומי  – שאני בריאה; נקייה מתאים סרטניים בגופי, והסטטיסטיקה בשנתיים הראשונות חשובה.

מעכשיו עובר המעקב לפעם בחצי שנה.

תודה לכל מי שאיכפת מקיומי 🙂

בתמונה, אני מאושרת בחברת בנותיי בחודש פברואר 2017, ושלושתינו מצולמות על ידי אהובי – אדם פרימן – כאן בפורים לפני שבע שנים.

מכתב פרידה מ – Abdo Jul

בעוד שבועיים מסתיימת המכינה הייחודית למגזר הערבי בבבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים.

בעוד שבועיים, אפרד מ + 30 סטודנטים, זאת השנה השלישית ואתפלל בלבי שרובם יתקבלו למחלקות שהם חולמים ללמוד בהן: אדריכלות, תקשורת חזותית, עיצוב תעשייתי, אמנות ואופנה וצורפות.

מכינה ינואר 2017 מגזר ערבי בצלאל

מכינה ינואר 2017 מגזר ערבי בצלאל

מכיוון שרובם ככולם לא דוברים עברית ועל מנת להתקבל וללמוד בבצלאל צריך לדעת עברית, במקביל למכינה, הם לומדים עברית באחד מבתי ספר בירושלים כמו רוטברג או מיל"ה.  ומכיוון שאני לא דוברת ערבית (לימדו צרפתית ביסודי ובתיכון) אני עובדת עם מתורגמן – עבד ג'ולני – שהיה סטודנט אצלי במכינה "היהודית" לפני חמש שנים. עבד למד במכינה "היהודית" כי אז עוד לא הייתה מכינה למגזר הערבי.  הוא ואני, עובדים ביחד זה המחזור השלישי.

 

Abdo Jul

Abdo Jul

עבד ג'ולני לומד אמנות ובקיץ 2017 יצא ללימודי סמסטר בגרמניה. הוא לא יחזור ללימודי המכינה בשנה הבאה.

אני נפרדת מעבד בעצב מחד ובשמחה רבה מנגד על כך שהוא פורש כנפיים ויוצא לעולם הגדול מחוץ לכפר, מחוץ לעיר (ירושלים המזרחית) ומחוץ למדינה שחנקה אותו בכל שנות קיומו.

כשהגעת למכינה "היהודית" ברחוב יפו בירושלים, לא ידעת מילה עברית. תיקשרנו באמצעות אנגלית וציורים. רצית אז ללמוד אנימציה. היית בטוח שזה מה שאתה רוצה ללמוד. במהלך המכינה נפתחת לתחומי אמנות נוספים והתחלת להתפתח כמו פרח שקיבל את מה שהוא צריך כדי לפרוח. לקח לך עוד שנה והתקבלת ללימודי האמנות בבצלאל והתחלת לעוף. עכשיו, שלוש שנים אחרי, אתה עף רחוק יותר; אתה תלמד שפה נוספת – גרמנית ותשתחרר מכול המעצורים שכוללים את בית ההורים, הכפר, העיר ירושלים (המזרחית) ואת מדינת היהודים הלא הוגנת (שלא לומר מתעללת) כלפיך וכלפי בני עמך הפלסטינים.

זה הוא מכתב פרידה עבד,

וברכת פרישת כנפיים והצלחה לך ולכל הסטודנטים במכינת 2016-2017 של המגזר.

Abdo Jul

Abdo Jul

באהבה, יולי

העבודה שלך שאני הכי אוהבת – עד כה:

Abdo Jul

Abdo Jul

Donald Trump is going to snap very soon, and here is how I know

Lacan said that what matters in psychoanalysis is not what the analysand says, but what falls out of his pocket while speaking. Trump appears to have absolutely no idea what he has in his pockets, …

מקור: Donald Trump is going to snap very soon, and here is how I know

העיר תל אביב אומרת לא לזנות # 2

אמש, מוצאי שבת ה – 21 בינואר 2017, התקבצנו מספר נשים וגברים שמאמינות ומאמינים שמחאה תורמת לשינוי המציאות, מול ביתו של ראש העיר תל אביב-יפו מר רון חולדאי. הוא גר באחת משכונותיה היותר נינוחות של העיר תל אביב. המשטרה הכינה מבעוד מועד מחסומים רבים כמקובל ומספר רב של שוטרים ו"סמויים" – שוטרים ללא מדים – שמרו לרגליי הבניין בו מתגורר ראש העיר.  אנחנו היינו מצויידות במגפונים.

21 בינואר 2017 מול בייתו של רון חולדאי

21 בינואר 2017 מול בייתו של רון חולדאי

לאחר שנשאתי את דבריי, ירד אלינו רון חולדאי מדירתו (וידאו בהמשך).

הנה מה שאמרתי:

בין הרצון להביע היום סולידריות בוואדי עארה בהפגנה על מדיניות הריסת הבתים של ממשלת ישראל נגד הכפרים והערים הערביות, שהגיעה לשיא בהריגתו של המורה יעקוב אבו אלקיעאן, תושב אום אל-חיראן, לבין מחאה מול שגרירות ארה"ב על השבעתו של גזען, סקסיסט ומטרידן נשים סדרתי לנשיא ארצות הברית, לבין המחאה מול ביתו של חולדאי, הגעתי לכאן.

רציתי להיות בשלושת המחאות היום כי לשלושתן יש מכנה משותף אחד שקרוב ללבי –  פגיעה בזכויות אדם.  אבל הגעתי לכאן.

הגעתי לכאן כי הפגיעה בנשים היא הפגיעה הקרובה ביותר ללבי והקשה ביותר. אנחנו חצי מהאוכלוסייה ואנחנו סובלות מפגיעה בכל המעמדות, בכל הקהילות ובכל המגזרים.

באתי לכאן הערב, למחאה מול ביתו של ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, כי היום אני בטוחה שבידיו לשנות את גורלן של אלפי נשים בעיר תל אביב יפו לבדה.

בשנה וחצי האחרונות אני עובדת על סרט דוקומנטרי שמבקש לפענח מי הרג את ג'סיקה; ג'סיקה עבדה בבית הבושת ברחוב הירקון 98 בתל אביב במשך ארבע עשרה שנים, ושם גם סיימה את חייה בגיל 36. היא תלתה את עצמה בחדר בו גרה ועבדה.

כ – 11,000 נשים נמצאות בזנות במדינת ישראל בשנת 2017.  

11,000 הנשים האלה, מהוות 90% מכלל העוסקים בזה.

חלקן נערות מתחת לגיל 18, חלקן אימהות חד הוריות וחלקן נשים שנסיבות חייהן הביאו אותן לזנות.

 95% מהן אומרות שהיו מעדיפות לא להיות בזנות, לו רק הייתה להן פרנסה חלופית. 

זה בידינו לעזור לכל הנשים האלה.

ככל שהעמיק התחקיר לסרט, יותר ויותר הבנתי

שזנות היא לעולם לא בחירה.

שזנות היא מכת מוות לכל אישה שנכנסת אליה.

שנשים מגיעות לזנות בדרך כלל כי, עברו בילדותן פגיעה מינית.

שזנות היא להיות נרקומנית אחרת אי אפשר.

שזנות היא אלימות ולא יחסי מין.

שזנות ממשיכה רק כי גברים רוצים שנשים תהיינה בזנות.

שזנות היא עבדות.

באתי לכאן לומר לראש העיר תל אביב יפו: אתה יכול לשנות באופן משמעותי את גורלן של אלפי נשים.  

אתה אולי לא יודע כמה בכוחך לשפר את חייהן של נשים בעיר תל אביב יפו.

אז אנחנו כאן לומר לך:

בטל את רישיונות העסק של מועדוני החשפנות שהם בתי בושת. החוק לצדך. אתה יכול לעשות את זה.

תגבר את המאבק בהפצת כרטיסי הביקור לבתי בושת, ונקה מהם את העיר. הכלים בידך.

הפוך את תל אביב יפו לעיר מכבדת נשים בה יהיה קשה לצרוך מין בתשלום. זה בידך.

תל אביב צריכה לומר לא לזנות. די לדיכוי נשים. די לניצול ודי לעבדות.

כשהגיע אלינו, מר ראש העיר רון חולדאי הוא שאל למי יש ילדים והסביר כמה אנחנו מפריעים לילדים של השכנים שלו לישון. מאותו הרגע, הוא לא הפסיק לדבר והקשיב מעט מאוד:

 

באוגוסט 2015, התאבדה ג'סיקה בחדרה בבית הבושת בהירקון 98.

בדצמבר 2016,  הוגשו כתבי אישום נגד שני גברים ושתי נשים – איש מהם איננו הסרסור שממשיך לנהל בית בושת בדרום העיר תל אביב.

בינואר 2017 נפתח התיק – מספר  52330117  הירקון 98 ודיון ראשון יתקיים בבית משפט השלום בתל אביב ב – 20 במרץ 2017 אצל השופט עוזיאל.

העיר תל אביב-יפו אומרת לא לזנות – יוזמה חדשה

מזה שנה אני עובדת על תחקיר עבור סרט תיעודי על נשים בזנות.  על העולם הנוראי שהתגלה לי, אני מקווה לספר בסרט –  מי הרג את ג'סיקה? ובינתיים, יזמתי פנייה לסגן ראש העיר תל אביב יפו, אסף זמיר בקריאה לנקות את העיר תל אביב-יפו מזנות באמצעים העומדים לרשות העירייה.

הנה המכתב שנשלח אליו בשיתוף כמה עמותות ואירגונים:

27 ספטמבר 2016

לכבוד

אסף זמיר

סגן ראש העיר תל אביב יפו

הנדון: פנייה אישית ליוזמה חדשה – "תל אביב יפו אומרת לא לזנות"

בסוף שבוע שעבר פורסמו שתי כתבות מאירות עיניים שהתחברו לפנייה אליך: הריאיון איתך ב'הארץ' ששיקף שאיכפת לך ממה שקורה בעיר והכתבה של ליאת בר סתו ב'ידיעות אחרונות' שלקחה על עצמה לעבוד כמזכירה בדירה "דיסקרטית" בתל אביב על מנת להביא את הסיפור האמיתי: http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4854751,00.html.

המצב בתל אביב יפו קשה. אולי מהקשים ביותר ברחבי הארץ. מדובר על בין 400 – 500 דירות "דיסקרטיות" שפועלות כבתי בושת לכל דבר, אלפי כרטיסי ביקור שמפוזרים ברחבי העיר, ואלפי נשים, גברים, קטינים, קטינות וטרנסיות, המנוצלים מידי יום ולילה בעקבות מצוקה כלכלית.

על פי החוק, שידול לזנות, סרסור וניהול בתי בושת הם מעשים פליליים ולכן, מעבר לעבודת המשטרה, יש מקום גדול לרשות המקומית, להביא להקטנת תופעת הזנות. לדוגמא, עיריית אילת קיבלה החלטה שלא תאפשר הקמתם של מועדוני חשפנות בעיר: http://www.ereverev.co.il/article.asp?id=29464

אנו מאמינות שיש בידה של העירייה כאמור לשנות את פני המציאות, לדוגמא, כשנה לאחר התאבדותה של ג'סיקה (אוג' 2015) בבית הבושת ברחוב הירקון 98, ולאחר פסיקת בית המשפט (אוקט' 2015) שאין לבניין ברחוב הירקון 98 אישור עירית לניהול עסק במקום, על הבניין מתנוסס שלט של מלון ועל דלת הכניסה מציעים השכרת חדרים לשעה בתשלום. פנינו ב – 25 באוגוסט לראש העירייה, מר רון חולדאי, אך טרם קיבלנו כל תשובה.

בנוסף לדירות ה"דיסקרטיות" וכרטיסי הביקור המבישים, מועדוני החשפנות מתנהלים באופן לגלי, בעוד כולם יודעים כי מדובר בבתי בושת לכל דבר, אך מקבלים אישור רישיון עסק מעירית תל אביב יפו, ראה מקרה 'פוסיקט' בכתבה של ערוץ 10 בלינק הבא: http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1207660

תל אביב יפו פרצה דרך בתחומים רבים ונראה שהגיע זמן לפריצת דרך בנושא תעשיית הזנות. אמנם עיריית תל אביב יפו תומכת במרכז "סלעית" להוצאת נשים ממעגל הזנות, אך היכן התועלת, כאשר יד אחת משקמת נשים, בעוד היד השנייה מאפשרת להן את הכניסה לזנות?!

אנחנו פונות אליך היום בהצעה, בבקשה, ברעיון ובקריאה, שלקראת השנה העברית החדשה, תיקח על עצמך את המאבק למזעור – שלא לומר מיגור – תופעת הזנות והקלות הבלתי נסבלת של ניהול בתי בושת בעיר. בוא נציל את הנשים שנקלעו לעבודה בזנות מהגורל המר והקשה הזה, שכנראה קל להיכנס אליו, אך מאוד קשה לצאת ממנו.

נשמח להיפגש ולערוך סיעור מוחות גם על טיפול שורש בנושא והחיבור שלו לנושא החינוך עליו אתה מופקד. אין ספק שאם ילדים ילמדו מגיל צעיר ששירותי מין בתשלום מהווים ניצול של אוכלוסיות מוחלשות, תלך ותקטן הזוועה.

בברכת חג שמח ושנה טובה,

יולי כהן, בימאית ויוצרת

עידית הראל שמש, "מיתוס – ליום שאחרי הזנות"

לילך צור – בן משה, "הופכות את היוצרות"

טל גרנות, איריס שטרן לוי, "המכללה", בית ספר חברתי למען נשים החוזרות למעגל התעסוקה

נטלי לוין, "מכון תודעה", לסיוע לנשים ולגברים במעגל הזנות ולשינוי הגישה הציבורית

פרופ' אסתר הרצוג, ש.י.ן לשוויון ייצוג נשים, פרלמנט נשים, פרלמנט נערות, "אנואר" מנהיגות נשים יהודיות ערביות

ראומה שלזינגר, מטה המאבק בסחר בנשים ובזנות

פלביה סוודלה, מכון ירושלים לצדק

מיטל דוד בנשק, פורום הנשים של הבית היהודי

דוגמאות לקמפיינים עירוניים למאבק בזנות:

אטלנטה:

כרזה מקמפיין בעיר אטלנטה

כרזה מקמפיין בעיר אטלנטה

שיקגו:

כרזה מקמפיין בעיר שיקאגו

כרזה מקמפיין בעיר שיקאגו

למרבה השמחה, נקבעה פגישה ב – 5 בדצמבר בשעות הבוקר אצל סגן ראש העיר אסף זמיר בבניין העירייה.  מבטיחה לעדכן.

ריטריט עם קרן ארבל ביחיעם // 23 – 25 ביוני 2016 // הזמנה להשתתפות

לאחרונה, בריטריט שירות בעין דור ביום הזיכרון – יום העצמאות 2016, הכרתי לשמחתי, את קרן ארבל, ד"ר.

הריטריט היה במסגרת תובנה, שם אני מתרגלת כבר שתיים עשרה (12) שנים, וממליצה בחום כאן וכאן  ועוד, להשתתף בפעילותיה.

מכיוון שקרן ארבל חיפשה מנהל/ת לריטריט סופ"ש בשתיקה שהיא מעבירה ביחיעם בסוף יוני, הבעתי עיניין ולשמחתי הרבה, התקבלתי. 🙂

אז, אני ממליצה ומזמינה אתכן/ם:  "לגעת בחופש, לגעת בלב". 

סופשבוע של תרגול נוכחות ו-Metta (התכוונות אוהבת)

בהנחיית קרן ארבל, 23-25 ביוני בקיבוץ יחיעם

מזמנות ומוזמנים לריטריט סופשבוע שיוקדש לאיכויות הלב: נוכחות נינוחה ו- Metta.

פיתוח וטיפוח של איכויות הלב מתחילים בתרגול של נוכחות עם מה שיש (מיינדפולנס) ומטא (Metta). מטא היא מילה בשפת פאלי לידידות עמוקה, לטוּב לב, להתכוונות אוהבת ולאהבה שאינה מותנית. זו איכות העומדת בבסיס טיפוח חמלה, שמחה וסיפוק במה שיש.

איכויות אלו מאפשרות ללב להיפתח, להתמודד עם רגשות מכאיבים ולפגוש את אתגרי החיים ביציבות ובלב פתוח. הן מאפשרות לנו לפעול בעולם באופן שרגיש לאחרים ולעצמנו, ולהעניק רכות ועומק לכל רבדי חיינו.

תרגולי הלב הם חלק אינטגרלי מהדרך שלימד הבודהה לחופש מלא של התודעה וללב פתוח. אפשר לומר שהדרך הבודהיסטית כולה היא דרך הפותחת את הלב לעצמנו, לסובבים אותנו ולעולם.

הריטריט יתקיים בשתיקה על מנת לתמוך בתרגול ובלמידה האישית. בתחילת הריטריט נבקש להפקיד את הטלפונים הניידים כדי שתוכלו להפיק ממנו את המירב.

במהלך הריטריט יהיו מדיטציות מונחות ושקטות בישיבה, הליכה ועמידה. יהיו שיחות על התרגול, ועל איכויות הלב בדרך הבודהיסטית, זמנים לשאלות והזדמנויות לשיחה עם מנחת הריטריט.

עלויות:

עלות למשתתף בחדר של 4 אנשים 330 ₪  ללינה + כלכלה (3 ארוחות צמחוניות קלות לכל הסופשבוע).

יש אפשרות להזמין חדר לבד בעלות 960 ₪ ללינה + כלכלה (3 ארוחות צמחוניות קלות לכל הסופשבוע).

אנא ציינו בטופס הרישום עם ברצונכם בחדר לבד.   להרשמה לריטריט יש למלא את טופס הרישום כאן.

לשאלות ובירורים פסיכו-דהרמה: טל. 03-6411961, או למייל: broshim@tauex.tau.ac.il

לוח זמנים מתוכנן:

יום חמישי: הרישום יתקיים בשעה 13:00. שיחת פתיחה ב- 14:00. תכנית הערב מסתיימת ב- 21:00.
יום שישי: מתעוררים ב-6:00. מדיטציה ב-6.30. היום מסתיים ב-21:00.
יום שבת: מתעוררים ב-6.00. מדיטציה ב- 6.30 . הריטריט מסתיים בשעה 16:30.

ארוחות:

ביום חמישי תוגש רק ארוחת ערב ב-18:00 אז רצוי לאכול לפני ההגעה לקיבוץ יחיעם.

מה להביא:

כריות לישיבת המדיטציה. אין במקום כריות כלל. אנא נסו בבית לשבת על מספר כריות והביאו כמות שמאפשרת לכם ישיבה נוחה. יש אפשרות לשבת על כסא ויש במקום כסאות.

שַאל או שמיכה קלה לאולם המדיטציה (יש מזגן באולם).

בגדים נוחים וקלים לישיבה.

נעליים נוחות להסרה.

כלי רחצה.

כובע.

קרם נגד שמש.

דוחה יתושים.

שעון מעורר.

על המנחה: ד"ר קרן ארבל – מתרגלת לומדת וחיה את הדרך הבודהיסטית משנת 1997. במהלך השנים למדה ותרגלה אצל מורים רבים במסורת הבודהיסטית בארץ ובעולם, במסגרת ריטריטים ותקופות התבודדות ממושכות. מנחה מפגשי לימוד ותרגול של הדרך הבודהיסטית בפסיכודהרמה, בעמותת תובנה ובמסגרות נוספות, ומלמדת פילוסופיה ופסיכולוגיה בודהיסטית באוניברסיטת תל אביב.  לאתר של קרן: http://kerenarbel.com.

מסורת הדאנה: התשלום לריטריט מיועד להוצאות אבל לא להוראה והלימוד של מנחת הסדנה.  לפי המסורת הבודהיסטית המורה אינה מקבלת שכר או סכום קבוע מראש, אלא מאפשרת לכל אחת ואחד מהמשתתפים לתת בסוף הריטריט תשלום באופן ששוקל את המחיר המקובל לסדנאות מסוג זה בתוך חיינו המערביים וכן לפי רוחב לבכם ויכולתכם הכספית. זוהי כלכלת הלב הבודהיסטית – "דאנה".

דאנה הוא מונח שמקורו בבודהיזם ומשמעותו נתינה. הנתינה היא חלק בלתי נפרד מן התרגול: כאשר אנחנו נותנים "דאנה", אנחנו מתרגלים נדיבות ורוחב לב בחיינו, והיא ביטוי של החיבור העמוק וההדדיות בין כולנו. מאז ימי הבודהה ועד ימינו אנו, הלימוד והתרגול ניתנו על ידי המורים ללא תנאי, וללא קשר למצב המגדרי, הסוציולוגי או הכלכלי של התלמיד. התמיכה במורים מבטאת את ההדדיות ואת הקשר וההזנה שבין הנתינה והקבלה, בין מְלַמֵּד ללוֹמֵד.

מי יתן ונפיק את מירב התועלת מן התרגול בריטריט זה למעננו ולמען אחרים! 

במידה ותרשמו/תרשמנה, תקבלו/תקבלנה (ממני) אינפורמציה נוספת וניפגש שם 🙂

סיום חממת אנימדוק // הזמנה

חמישה חודשים של חממה מגיעים לסופם, באירוע פיצ'ינג מול מפיקי סרטי אנימציה דוקומנטרים מקנדה, בלגיה, הולנד וצרפת, בסינמטק ירושלים, ביום א' ה- 29 במאי מ – 09:30 – 15:30.

החממה המוצלחת – במסגרת קופרו הקרן לשיווק סרטי תעודה – הייתה:

וכך, מעוררת תקווה למימוש ביצירת סרט באורך מלא – דוקומנטרי באנימציה – על המאמצים לסגור בית בושת אחד ברח' הירקון 98 בתל אביב – בו ג'סיקה, עבדה וגרה ארבע עשרה (14) שנה ושם גם שמה קץ לחייה בגיל 36, בקיץ 2015.

Screen Shot 2016-05-22 at 7.37.14 PM (1)

מוזמנות ומוזמנים. האירוע בסינמטק ירושלים פתוח לקהל ורק דורש הרשמה כאן.

Screen Shot 2016-05-22 at 7.37.26 PM (1)

וגם, תחזיקו לנו אצבעות. זה לא יכול להזיק. תודה 🙂

עשר שנים, פרק ב'

היום לפני עשר שנים הוא הגיע לארץ מקנדה (בעקבותיי) ומאז, אנחנו ביחד. פרק ב' מתוקן ומתקן.

Adam and Yulie

הייתי אז גרושה עם שתי בנות (16,18) וייחלתי לפרק ב'.

נפגשנו בטורונטו, לשם הוזמנתי להשתתף בהקרנה ושיחה עם הקהל של שניים מסרטיי באירוע סרטים ישראלים ופלסטינים.  הוא הגיע להקרנה השנייה, ניגש אלי וסיפר שראה את הסרט הקודם בפסטיבל אחר בקנדה.

הוא ביקש להזמין אותי לאחר ההקרנה למרק פו במסעדה וייטנמית בטורונטו.

לצערי, הטיסה חזרה הייתה כמה שעות מאוחר יותר, ולא התאפשר לי להיפגש איתו באותו הערב.

נתתי לו את כתובת המייל שלי ובטיסה חזרה חשבתי עליו לא מעט. הוא מצא חן בעיניי. הספקנו להחליף כמה משפטים בין הסרטים.

ובשעה הראשונה לאחר ההגעה הבייתה, הגיע המייל הראשון ממנו.  זה היה ה – 8 במרץ 2006.

חודש וחצי לאחר מכן, הוא נחת בישראל. זה היה ה – 19 באפריל 2006.

חודש וחצי ניהלנו רומן טלפוני ואינטרנטי.

מאז שנחת, היום לפני עשר שנים, אנחנו מנהלים מערכת יחסים אינטימית עקשנית המסתמנת כבת קְיָמָא;  עברנו זמנים קשים של משברים מסביב, של משברים של כל אחד ואחת מאיתנו ובין שנינו אבל יכולנו לכולם.

ממרום עשר שנים של מערכת יחסים זוגית אינטימית בין גיל 50 ל – 60  נראה לי שהמפתח להמשכיות במערכת יחסים אינטימיים נמצא במילותיו של אקהארט טול בספרו כוחו של הרגע זה, פרק שמיני בנושא יחסים, מערכת יחסים כעבודה רוחנית, עמ' 126 – 127: "…האנושות נתונה ללחץ עצום להתפתח משום שזה הסיכוי היחיד שלנו לשרוד כגזע. זה ישפיע על כל היבט של חייכם, ובמיוחד על מערכות יחסים קרובות. מעולם קודם לכן לא היו מערכות יחסים כל כך בעייתיות ורוצופות מאבקים כפי שהן עכשיו. כפי שאולי שמתם לב, תפקידן אינו לגרום לכם אושר או סיפוק. אם תמשיכו לחפש את הישועה באמצעות מערכת יחסים, תתפכחו מהאשליה פעם אחר פעם. אבל אם תקבלו את העובדה שהיחסים קיימים כדי להפוך אתכם למודעים, ולאו דווקא למאושרים, אז מערכת היחסים יכולה להביא ישועה. התחברו אל התודעה הגבוהה שלכם, שרוצה להיוולד אל תוך העולם הזה. אצל אלה שייצמדו לדפוסים הישנים, הכאב, האלימות, הבלבול והטירוף, יגברו.".

מאחלת לנו עוד כמה עשורים ביחד, כי טובים השניים.

Temple Bar, Dublin Apr. 2014

Temple Bar, Dublin Apr. 2014

באהבה.

%d בלוגרים אהבו את זה: