Author Archives: Yulie Cohen

a documentary filmmaker; My Terrorist,2002, My Land Zion, 2004, My Brother, 2007 & My Israel, 2008.
a blogger: https://yuliecohen.wordpress.com/
a tutor

לקראת יומולדת 87. אמא שלי. תמי כהן

ב – 8 באוגוסט 2017, תהיה אמא שלי, תמי כהן בת 87. אני גאה בה; היא עדיין נוהגת במכונית שלה, כותבת וקוראת אי-מיילים, עושה פלדנקרייז פעמיים בשבוע וממשיכה לרצות להשפיע על המציאות.

לאחרונה, השתתפה בקמפיין של מחסום ווטש במלאות 50 שנים לכיבוש הישראלי בגדה המערבית. הנה הסרטון:

בקומוניקט כתבו מחסום ווטש: במלאת 50 שנים לכיבוש אנחנו מפרסמות סדרת סרטונים, שהופקו בתמיכת הקרן החדשה לישראל שמביאה את סיפוריהן של פעילות במחסום watch – שמציין 16 שנים להקמתו.

והיום תמי כהן, לוחמת הפלמ"ח, ילידת חיפה בת 87, ממייסדי קיבוץ רעים שבנגב ופעילה לשיפור ושינוי החברה בישראל. חברת מחסום ווטש משנת 2002:  

" ב -48 התגייסתי לפלמ"ח למען בטחון ישראל ואילו לפני 15 שנה התגייסתי למחסום Watch למען עתיד ישראל."

"חיפשתי איפה אני יכולה לשנות דברים פה, על ידי ומצאתי בורות נוראית על מה שנעשה בגדה. הכיבוש גורם לאלימות שקיימת בחברה הישראלית היום."

"אם מאבדים את התקווה, אי אפשר לחיות"

הצטרפו אלינו במחסום Watch – https://machsomwatch.org/h

———————–

השבוע, חגגו הוריי 67 שנות נישואין. כתבתי עליהם כאן כשחגגו 60.  וכאן כתבתי על אמי כשמלאו לה 79.

והיום, אוסיף שאני מאחלת להוריי להמשיך להיות פעילים כל עוד כוחם בידם ולהיפרד מהעולם הזה בדיוק מתי ואיך שהם רוצים.

בהערכה ואהבה,

הבת האמצעית.

הזמנה לשבוע ריטריט מדיטציה // עין דור // 18 ביוני

ריטריט של שבוע בשתיקה, כאשר כל מה שנדרש מאיתנו זה להיות עם עצמינו בשקט, הוא אחד החוויות/מתנות הגדולות ביותר שאני מכירה.
ב – 18 ביוני, מתחיל ריטריט כזה אחד בקיבוץ עין דור במסגרת עמותת תובנה, למשך שבוע. הוא מסתיים ב – 24 ביוני 2017.
הריטריט יתקיים בהנחיית דונלד רות׳ברג.  רות'ברג הוא אחד המורים הבכירים והמובילים במרכז Spirit Rock בקליפורניה שהקים ג'ק קורנפילד וחבר במועצת המורים של המרכז. הוא גם חבר בועד המנהל של הקרן הבודהיסטית לשלום (Buddhist Peace Fellowship) ושימש גם כמנהל התוכנית לרוחניות מעורבת חברתית בבית הספר לתארים מתקדמים באוניברסיטת סייברוק (Saybrook) בסן פרנסיסקו.
בהנחייה תסייע, מי שנעשתה בשנה האחרונה מורתי המוערכת והאהובה –  קרן ארבל.  וכך, לאחר שנה מאז שניהלתי את הקורס הקצר של קרן ארבל ביחיעם, אני שמחה לעשות זאת שוב: התנדבתי לנהל את הריטריט לצד מיכל יון.
לשרת בצוות ריטריט מדיטציה זאת חוויה שונה מהשתתפות כאחת היוגים. השתיקה מופרת לא פעם וה – להיות עם עצמי – מקבל טוויסט.  אבל, לאחר שירות במטבח ושירות בניהול, מצאתי איכויות שונות ומייטיבות בריטריט שירות; האתגר קרוב יותר לחיי היום-יום, וממנו אני לומדת הרבה על עצמי = המציאות הפנימית, מול המציאות החיצונית.
אז כאמור, תפקידי ניהול הקורס כבר תפוסים, אבל ההתנדבות לשירות בצוות המטבח עדיין פתוחה ואני ממליצה על כך מאוד, כמו גם ההשתתפות בריטריט בשתיקה מלאה למרגלות הר התבור.
כאן, ניתן לראות מעט תמונות מעין דור ולטעום מחווית הריטריט:
הפקה ובימוי: שגיא בורנשטיין ויולי כהן.

 

לפרטים נוספים, הרשמה לריטריט ו/או התנדבות לצוות המטבח ניתן למצוא בלינק הבא: ריטריט מדיטציה בעין דור החל מה – 18 ביוני למשך שבוע.

 

מחנה משותף // סרט דוקומנטרי חדש // דוקאביב 2017

ממליצה מאוד להגיע לצפות בסרט הדוקומנטרי – מחנה משותף – בפסטיבל דוקאביב הקרוב. מעבר לעובדה שהשתתפתי ביצירתו מהרגעים הראשונים ועד הלום, זה סרט באמת מרתק וחשוב ומעדכן שלא תצטערו שיצאתם/ן מהבית לצפות בו.

 

מחנה משותף

מחנה משותף

 

הקרנת הבכורה תתקיים ביום ג' ה – 16 במאי בשעה 21:30 בסינמטק תל אביב, אולם 4. לאחר ההקרנה תיערך שיחה עם יוצרי הסרט: שגיא בורנשטיין ואודי ניר. לאחריה תהיה הקרנה נוספת. פרטים נוספים כאן.

 

אוהד לנדסמן כתב יפה על הסרט. ניתן לקרוא אותו כאן.

גם במאקו כתבו על הסרט לקראת שידור הוורסיה הטלוויזיונית שלו בערב יום השואה 2016.

מחנה משותף בשמו באנגלית UPLOADING_HOLOCAUST הוקרן בבכורה בפסטיבל לייפציג האחרון ומתוכנן להשתתף בקרוב בדוקפסט מינכן, פסטיבל קרקוב, פסטיבל בולוניה ומועמד לשלושה פרסים בפסטיבל MIFF במילנו (הדוקו הטוב ביותר, העריכה וחביב הקהל).

המפיקים השותפים הגרמנים, יצרו על בסיס הסרט פלטפורמה חינוכית בנושא זיכרון: How does remembrance work today?

החל משנת הלימודים הבאה: חדש – תואר שני בתקשורת חזותית בבצלאל

מספרים שעולם התקשורת החזותית והעיצוב הגרפי בישראל חיכה שנים רבות לתכנית ללימודי תואר שני בתקשורת חזותית. אני יודעת שאת הסילבוס כתבתי כבר לפני חמש – שש שנים וכל שנה נדרשתי לשלוח עדכונים. זה לקח זמן – לקבל את אישור המועצה להשכלה גבוהה.
מעתה, יכולים מעצבים צעירים וותיקים כאחד לחזור אל ספסל הלימודים, לשוב אל המרחב האקדמי וללמוד בתכנית שתהווה חממה פורצת דרך לטיפוח פרויקטים חדשניים ולעיסוק מעמיק בכוחו של עיצוב.

על התכנית והרשמה לימים הפתוחים.

תכנית התואר השני החדשה בתקשורת חזותית הינה תכנית ייחודית וראשונה מסוגה בארץ המיועדת לבוגרי תואר ראשון בתקשורת חזותית.

עולם התקשורת החזותית והעיצוב הגרפי בישראל חיכה שנים רבות לתכנית ללימודי תואר שני בתחום. מעתה, יכולים מעצבים צעירים וותיקים כאחד לחזור אל ספסל הלימודים, לשוב אל המרחב האקדמי וללמוד בתכנית שתהווה חממה פורצת דרך לטיפוח פרויקטים חדשניים ולעיסוק מעמיק בכוחו של עיצוב. בוגרי התכנית יהיו מעצבים/ות מובילים ומתווי/ת דרך בשדה התקשורת החזותית המקומי והבינלאומי. הלימודים יתקיימו בקמפוס בצלאל שבהר הצופים בירושלים, בימים שישי וראשון וההרשמה כבר נפתחה.

המרחב התקשורתי העכשווי מאופיין בהשתנות מתמדת ובאינטנסיביות הולכת וגדלה. תמורות אלו מחייבות למידה והפנמה מעמיקה של צורות חשיבה חדשות ושל תגובות יצירתיות למרחב תקשורתי רווי ודינמי. לשם כך נדרש המעצב, היוצר בתחומי התקשורת החזותית, לפתח כישורים ותובנות חדשים. אלו דורשים יכולת ניתוח תהליכים ארוכי טווח והבנה של ההקשרים החברתיים, התרבותיים, הטכנולוגיים, הכלכליים והפוליטיים. תכנית התואר השני בתקשורת חזותית מבקשת לענות על צרכים אלה. בתכנית יושם דגש על הקניית כלים לדיון ביקורתי וחשיבה אסטרטגית שיאפשרו לבוגרים/ות להיות מחוללי שינוי, הן במרחביה הפרגמטיים של הדיסציפילינה והן בהיבטים התרבותיים, התיאורטיים והאתיים.

סגל התכנית כולל מעצבים ותאורטיקנים מובילים מן הארץ ומרצים אורחים בעלי שם מחו"ל אשר יוזמנו באופן תדיר לסמינרי אורח בתכנית. בין חברי סגל ההוראה:

ד"ר אורי ברטל, אשר (שרי) ארנון (הרכז האקדמי של התכנית), ארז גביש, גיא שגיא, דניבייקון, ד"ר טל אלרואי פרנקל, דוד טרטקובר, ד"ר יובל קרניאל (רקטור בצלאל), יולי כהן, יעל בורשטיין, ד"ר יעל כדורי, מרב סלומון, ד"ר נעמי מאירי-דן, פרופ' עדי שטרן (נשיא בצלאל), פרופ׳ ענת קציר, רונאל מור, ד"ר רומי מיקולינסקי ופרופ' רותו מודן.  בראש התכנית עומד חתן פרס ישראל דוד טרטקובר.

תכנית הלימודים, שאושרה לאחרונה על ידי המועצה להשכלה גבוהה, כוללת שלוש חטיבות לימוד רעיוניות ומעשיות. הראשונה הינה חטיבה משולבת מעשית ועיונית המהווה את ליבת התכנית וכוללת את קורסי ה"הייפר סטודיו" ואת הפרוייקט המרכזי. קורסים אלה מונחים על ידי מרצים מתחומי הפרקטיקה והתיאוריה, המלמדים את הקורס במשותף.

החטיבה השנייה, המעשית, כוללת סדנאות נושא, קורסי בחירה מעשיים וסדנאות אורח בתחומי התקשורת החזותית. החטיבה השלישית, העיונית, כוללת קורסי תיאוריה, שיטות מחקר ומתודולוגיות בתחומי התקשורת החזותית, העיצוב והאמנות.

התכנית החדשה תאפשר לבוגרי בצלאל, ולכוחות איכותיים ממוסדות אחרים בארץ ובעולם, לחבור לחוויה של לימודים, העשרה ומחקר עומק בתחום העיצוב. מטרת התכנית היא להכשיר מנהיגים, מובילים שיש בידיהם הן את הכלים והידע הנדרש והן את הרצוןוהמוטיבציה לחדש, לשנות ולהשפיע על החברה, התרבות והכלכלה בארץ ובעולם.

אני אהיה בימים הפתוחים ואשמח לפגוש מתעניינות ומתעניינים ולספר על הסדנה המעשית שאני אנחה ביחד עם שרי ארנון – דוקומנטציה אישית:
26.3   18:30 — 16:30  סלמה 60, תל אביב יפו.
5.5     13:00 — 11:00  הנסן, ירושלים.

יומן סרטן, בחלוף שנתיים

לפני שנתיים, במרץ 2015, עברתי ניתוח להסרת גידול ליד פי הטבעת.  בסוף אותו חודש, לפני שנתיים, כתבתי כאן שלמרות שבגידול התגלו תאים סרטניים (well differentiated squamous cell carcinoma), שאר הגוף שלי נמצא נקי מסרטן.  לאחר הניתוח השני שביקש להרחיב את שוליי החלק ה"נגוע"- מסביב לניתוח הראשון – מתאים סרטניים – בסוף אפריל 2015 –  כתבתי כאן שהביופסיה הראתה שהאיזור נקי.

היום, לאחר שנתיים של מעקב אונקולוגי – פעם ב -4 חודשים במרכז הרפואי איכילוב – אני מאוד שמחה לעדכן את כל מי שמתעניין/ת בשלומי  – שאני בריאה; נקייה מתאים סרטניים בגופי, והסטטיסטיקה בשנתיים הראשונות חשובה.

מעכשיו עובר המעקב לפעם בחצי שנה.

תודה לכל מי שאיכפת מקיומי 🙂

בתמונה, אני מאושרת בחברת בנותיי בחודש פברואר 2017, ושלושתינו מצולמות על ידי אהובי – אדם פרימן – כאן בפורים לפני שבע שנים.

בן גוריון, אפילוג // סרט דוקומנטרי מומלץ // מהיום בבתי קולנוע

16804183_10155048577298684_2747751745051807251_o
השנה 1968 ובן–גוריון בן 82 – חמש שנים אחרי שפרש מהפוליטיקה והתיישב בשדה בוקר.
הוא משתף פעולה בראיון באנגלית, במשך שש שעות כחלק מתחקיר מצולם בפילם – 35 מ"מ, עבור סרט עלילתי שעוסק בו ואשר הופק בהמשך על ידי מפיק יהודי בריטי, מלוויל מרק, בבימוי דויד פרלוב.
הקלטת הקול (הסאונד) של השאלות והתשובות מאותו ראיון לתחקיר, הן חומרי הגלם של הסרט התיעודי בן גוריון ,אפילוג שתחקירו מבוסס על ספרו של אבי שילון בן גוריון, אפילוג, בבימוי יריב מוזר בשיתוף ועריכת יעל פרלוב והמפיקה הקנדית ג'וליה רוזנברג.
צפיתי השבוע בסרט עשיר צילומי הארכיון הזה על מסך עצום בסינמה סיטי, גלילות – האחים אדרי/יונייטד קינג מפיצים את הסרט – והייתי מרותקת. זאת הייתה הקרנת בכורה לפני צאתו לבתי קולנוע היום.
אני ממליצה לצפות בסרט על המסך הגדול. זאת חוויה מעניינת; לפגוש את בן גוריון קצת כמו המוכר והידוע וקצת גם לא. זה לא סרט דיוקן של בן גוריון אבל בהחלט סרט מקיף על דמותו המורכבת והעמוקה.
מועדי הקרנות קרובות במוזיאון תל אביב. הסרט ישודר בהמשך בערוץ 8 HOT למי שפיספס/ה את המסך.
למרות שאני רואה אותו אחראי ליצירת הנזק העצום לפלסטינים בהחלטת ממשלה בראשותו לא לתת למגורשים ולבורחים לחזור לבתיהם לאחר המלחמה ב – 1949, ולמרות שמעולם לא סלחתי לו על הנזק שהסב לעולים שהגיעו ממדינות ערב השונות בתחילת שנות החמישים, ולמרות שגדלתי עם הכאב של הוריי על שפירק "להם" את הפלמ"ח (ועל זה קל לסלוח לו ;-), למדתי מהצפייה בסרט להעריך באיש הזה דברים חדשים.
16825949_10155108243545406_4212867361250060005_o

שורה מהסרט: דעתו של בן גוריון על בודהיזם

בן גוריון קרא לא מעט טקסטים בודהיסטים והעריך את מה שלמד שם. ראו רשימה של אסף פדרמן – 700 שנה של בודהיזם בעברית.

למדתי שלאיש הזה הייתה הרבה חמלה אנושית שאותה כנראה התקשה להכיל על כל בני האנוש אשר נפגעו והושפעו לרעה מהבחירות שעשה כראש ממשלה.

עדיין, ממליצה מאוד לצפות בסרט.

 

חלקת הקבר של דויד ופולה בן גוריון

חלקת הקבר של דוד ופולה בן גוריון

** ואנדקדוטה אישית: בזכות בן גוריון, או נכון יותר בזכות מותו, קיבלתי מהצבא גופייה חמה לחורף. גופייה חמה לא הייתה אז חלק תקני של ציוד שמקבלות טירוניות.  העניקו לנו את הגופיות הלבנות 100% כותנה/פלנל בטירונות לחימום מתחת למדי א' בנובמבר 1974. שימשנו אז משמר כבוד עם זרי פרחים באזכרה – שנה למותו של בן גוריון – בשדה בוקר. והיה קר בשדה בוקר בנובמבר 74', אבל חלקת הקבר שבחר בן גוריון לעצמו ולאשתו, פולה בן גוריון, היא חלקה יפייפיה – על צוק הפונה למדבר של נחל צין ורמת עבדת – במיוחד בשקיעה.

 

מאחורי הקלעים של בן גוריון, אפילוג

מכתב פתוח לשרת המשפטים, איילת שקד // הזדמנות היסטורית להעברת חוק הפללת הלקוח

לכבוד

שרת המשפטים, איילת שקד

שלום רב,

באמצעות בלוגאישי וגם במייל: sar@justice.gov.il    DoverMail@justice.gov.il

הנדון: תמיכתך בהצעת החוק לאיסור צריכת זנות

אומרים שגדול הסיכוי שבתום מושב הכנסת הנוכחית, לאחר פסח (מאי 2017), תתפרק הממשלה הנוכחית ומדינת ישראל תלך לבחירות.

אני כותבת לומר לך שלפנייך עומדת הזדמנות היסטורית; את יכולה להיכנס לספרי ההיסטוריה כשרת המשפטים שהעבירה את החוק להפללת הלקוח. לקוח הזנות. כמו בשבדיה. כמו בצרפת וכמו בעוד כמה מדינות נאורות שהבינו שזנות היא פשע נגד נשים. שלהוציא מהחוק צריכת מין בתשלום נותן מסר רחב יותר לכלל האוכלוסייה – מסר שהאישה איננה אובייקט יותר.

את מכירה את הטיוטא שמקודמת על ידי ח"כ שולי מועלם וח"כ זהבה גלאון.

ואת כבר יודעת ש:

כ – 11,000 נשים נמצאות בזנות במדינת ישראל בשנת 2017.  

ה – 11,000 נשים האלה, מהוות 90% מכלל העוסקים בזה.

חלקן נערות מתחת לגיל 18, חלקן אימהות חד הוריות וחלקן נשים שנסיבות חייהן הביאו אותן לזנות.

 95% מהן אומרות שהיו מעדיפות לא להיות בזנות, לו רק הייתה להן פרנסה חלופית. 

זה בידינו לעזור לכל הנשים האלה.

את גם יודעת ש:

שזנות היא לעולם לא בחירה.

שזנות היא מכת מוות לכל אישה שנכנסת אליה.

שנשים מגיעות לזנות בדרך כלל כי, עברו בילדותן פגיעה מינית.

שזנות היא להיות נרקומנית כי אחרת אי אפשר.

שזנות היא אלימות ולא יחסי מין.

שזנות ממשיכה רק כי גברים רוצים שנשים תהיינה בזנות.

שזנות היא עבדות.

ואני יודעת ש: הקמת לפני כחצי שנה את הוועדה המקצועית לבדיקת היתכנות החוק לאיסור צריכת זנות, בראשותה של מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור. וש: טרם התקבלו מסקנות הוועדה שלדבריך, בעקבותיהן תגבשי את תמיכתך בחוק לאיסור צריכת זנות.

אבל, כבוד השרה שקד, הזמן דוחק ותוך כמה חודשים עלולה להסתיים התקופה בה היית שרת המשפטים ובמקביל צריכת הזנות נמצאת בשיאה וכניסה של נשים, חלקן צעירות מאוד, למעגל הזנות מרחשת מדי יום.

את בוודאי יודעת שמאז 2008 מצאו את מותן מעל חמישים (50) נשים צעירות כתוצאה מחיי הזנות.

אז, אני קוראת לך, השרה שקד, לעשות היסטוריה ולפרסם את המלצותיה של הוועדה המקצועית ואת התמיכה שלך בחוק לאיסור צריכת זנות לאלתר.

בברכה,

יולי כהן,

יוצרת דוקומנטרית

%d7%9e%d7%99-%d7%94%d7%a8%d7%92-%d7%90%d7%aa-%d7%92%d7%a1%d7%99%d7%a7%d7%94

 

מעט שניות לאחר המשלוח במייל:

שלום וברכה,

הריני לאשר בתודה ובברכה את קבלת הדוא"ל אשר שלחתם ללשכת השרה, חה"כ איילת שקד.

תוכנו עבר לטיפול ולתגובת הגורמים הממונים על כך.

מענה לפניה יתקבל בהקדם.

 

Office of The Minister of Justice
Israel Ministry of JusticeOffice: +972 (2) 64 66527

Fax: +972 (2) 62 85438

לשכת שרת המשפטים

משרד המשפטים

עבודה: 02-6466527

פקס: 02-6285438

Sar@justice.gov.il

מכתב פרידה מ – Abdo Jul

בעוד שבועיים מסתיימת המכינה הייחודית למגזר הערבי בבבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים.

בעוד שבועיים, אפרד מ + 30 סטודנטים, זאת השנה השלישית ואתפלל בלבי שרובם יתקבלו למחלקות שהם חולמים ללמוד בהן: אדריכלות, תקשורת חזותית, עיצוב תעשייתי, אמנות ואופנה וצורפות.

מכינה ינואר 2017 מגזר ערבי בצלאל

מכינה ינואר 2017 מגזר ערבי בצלאל

מכיוון שרובם ככולם לא דוברים עברית ועל מנת להתקבל וללמוד בבצלאל צריך לדעת עברית, במקביל למכינה, הם לומדים עברית באחד מבתי ספר בירושלים כמו רוטברג או מיל"ה.  ומכיוון שאני לא דוברת ערבית (לימדו צרפתית ביסודי ובתיכון) אני עובדת עם מתורגמן – עבד ג'ולני – שהיה סטודנט אצלי במכינה "היהודית" לפני חמש שנים. עבד למד במכינה "היהודית" כי אז עוד לא הייתה מכינה למגזר הערבי.  הוא ואני, עובדים ביחד זה המחזור השלישי.

 

Abdo Jul

Abdo Jul

עבד ג'ולני לומד אמנות ובקיץ 2017 יצא ללימודי סמסטר בגרמניה. הוא לא יחזור ללימודי המכינה בשנה הבאה.

אני נפרדת מעבד בעצב מחד ובשמחה רבה מנגד על כך שהוא פורש כנפיים ויוצא לעולם הגדול מחוץ לכפר, מחוץ לעיר (ירושלים המזרחית) ומחוץ למדינה שחנקה אותו בכל שנות קיומו.

כשהגעת למכינה "היהודית" ברחוב יפו בירושלים, לא ידעת מילה עברית. תיקשרנו באמצעות אנגלית וציורים. רצית אז ללמוד אנימציה. היית בטוח שזה מה שאתה רוצה ללמוד. במהלך המכינה נפתחת לתחומי אמנות נוספים והתחלת להתפתח כמו פרח שקיבל את מה שהוא צריך כדי לפרוח. לקח לך עוד שנה והתקבלת ללימודי האמנות בבצלאל והתחלת לעוף. עכשיו, שלוש שנים אחרי, אתה עף רחוק יותר; אתה תלמד שפה נוספת – גרמנית ותשתחרר מכול המעצורים שכוללים את בית ההורים, הכפר, העיר ירושלים (המזרחית) ואת מדינת היהודים הלא הוגנת (שלא לומר מתעללת) כלפיך וכלפי בני עמך הפלסטינים.

זה הוא מכתב פרידה עבד,

וברכת פרישת כנפיים והצלחה לך ולכל הסטודנטים במכינת 2016-2017 של המגזר.

Abdo Jul

Abdo Jul

באהבה, יולי

העבודה שלך שאני הכי אוהבת – עד כה:

Abdo Jul

Abdo Jul

**עדכון ב – 5 ביוני 2017 (50 שנים לאחר כיבוש הכפר בו נולד וגדל עבאד ממזרח לירושלים)

,Dear Abed Al Rahman

I have just sent you an email confirming your acceptance for exchange studies at our school for the autumn semester 2017/18
E-mail from Academy of Arts, Architecture and Design in Prague

 !  You Go Boy

Donald Trump is going to snap very soon, and here is how I know

Lacan said that what matters in psychoanalysis is not what the analysand says, but what falls out of his pocket while speaking. Trump appears to have absolutely no idea what he has in his pockets, …

מקור: Donald Trump is going to snap very soon, and here is how I know

העיר תל אביב אומרת לא לזנות # 2

אמש, מוצאי שבת ה – 21 בינואר 2017, התקבצנו מספר נשים וגברים שמאמינות ומאמינים שמחאה תורמת לשינוי המציאות, מול ביתו של ראש העיר תל אביב-יפו מר רון חולדאי. הוא גר באחת משכונותיה היותר נינוחות של העיר תל אביב. המשטרה הכינה מבעוד מועד מחסומים רבים כמקובל ומספר רב של שוטרים ו"סמויים" – שוטרים ללא מדים – שמרו לרגליי הבניין בו מתגורר ראש העיר.  אנחנו היינו מצויידות במגפונים.

21 בינואר 2017 מול בייתו של רון חולדאי

21 בינואר 2017 מול בייתו של רון חולדאי

לאחר שנשאתי את דבריי, ירד אלינו רון חולדאי מדירתו (וידאו בהמשך).

הנה מה שאמרתי:

בין הרצון להביע היום סולידריות בוואדי עארה בהפגנה על מדיניות הריסת הבתים של ממשלת ישראל נגד הכפרים והערים הערביות, שהגיעה לשיא בהריגתו של המורה יעקוב אבו אלקיעאן, תושב אום אל-חיראן, לבין מחאה מול שגרירות ארה"ב על השבעתו של גזען, סקסיסט ומטרידן נשים סדרתי לנשיא ארצות הברית, לבין המחאה מול ביתו של חולדאי, הגעתי לכאן.

רציתי להיות בשלושת המחאות היום כי לשלושתן יש מכנה משותף אחד שקרוב ללבי –  פגיעה בזכויות אדם.  אבל הגעתי לכאן.

הגעתי לכאן כי הפגיעה בנשים היא הפגיעה הקרובה ביותר ללבי והקשה ביותר. אנחנו חצי מהאוכלוסייה ואנחנו סובלות מפגיעה בכל המעמדות, בכל הקהילות ובכל המגזרים.

באתי לכאן הערב, למחאה מול ביתו של ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, כי היום אני בטוחה שבידיו לשנות את גורלן של אלפי נשים בעיר תל אביב יפו לבדה.

בשנה וחצי האחרונות אני עובדת על סרט דוקומנטרי שמבקש לפענח מי הרג את ג'סיקה; ג'סיקה עבדה בבית הבושת ברחוב הירקון 98 בתל אביב במשך ארבע עשרה שנים, ושם גם סיימה את חייה בגיל 36. היא תלתה את עצמה בחדר בו גרה ועבדה.

כ – 11,000 נשים נמצאות בזנות במדינת ישראל בשנת 2017.  

11,000 הנשים האלה, מהוות 90% מכלל העוסקים בזה.

חלקן נערות מתחת לגיל 18, חלקן אימהות חד הוריות וחלקן נשים שנסיבות חייהן הביאו אותן לזנות.

 95% מהן אומרות שהיו מעדיפות לא להיות בזנות, לו רק הייתה להן פרנסה חלופית. 

זה בידינו לעזור לכל הנשים האלה.

ככל שהעמיק התחקיר לסרט, יותר ויותר הבנתי

שזנות היא לעולם לא בחירה.

שזנות היא מכת מוות לכל אישה שנכנסת אליה.

שנשים מגיעות לזנות בדרך כלל כי, עברו בילדותן פגיעה מינית.

שזנות היא להיות נרקומנית אחרת אי אפשר.

שזנות היא אלימות ולא יחסי מין.

שזנות ממשיכה רק כי גברים רוצים שנשים תהיינה בזנות.

שזנות היא עבדות.

באתי לכאן לומר לראש העיר תל אביב יפו: אתה יכול לשנות באופן משמעותי את גורלן של אלפי נשים.  

אתה אולי לא יודע כמה בכוחך לשפר את חייהן של נשים בעיר תל אביב יפו.

אז אנחנו כאן לומר לך:

בטל את רישיונות העסק של מועדוני החשפנות שהם בתי בושת. החוק לצדך. אתה יכול לעשות את זה.

תגבר את המאבק בהפצת כרטיסי הביקור לבתי בושת, ונקה מהם את העיר. הכלים בידך.

הפוך את תל אביב יפו לעיר מכבדת נשים בה יהיה קשה לצרוך מין בתשלום. זה בידך.

תל אביב צריכה לומר לא לזנות. די לדיכוי נשים. די לניצול ודי לעבדות.

כשהגיע אלינו, מר ראש העיר רון חולדאי הוא שאל למי יש ילדים והסביר כמה אנחנו מפריעים לילדים של השכנים שלו לישון. מאותו הרגע, הוא לא הפסיק לדבר והקשיב מעט מאוד:

 

באוגוסט 2015, התאבדה ג'סיקה בחדרה בבית הבושת בהירקון 98.

בדצמבר 2016,  הוגשו כתבי אישום נגד שני גברים ושתי נשים – איש מהם איננו הסרסור שממשיך לנהל בית בושת בדרום העיר תל אביב.

בינואר 2017 נפתח התיק – מספר  52330117  הירקון 98 ודיון ראשון יתקיים בבית משפט השלום בתל אביב ב – 20 במרץ 2017 אצל השופט עוזיאל.

%d בלוגרים אהבו את זה: