על הכרה וחצי הכוס המלאה

שיחת הטלפון מד"ר ליאת לביא – שהיא ראשת התוכנית לתואר שני בתקשורת חזותית בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים – הגיעה בהפתעה גמורה. לא צפיתי ולא ציפיתי לזה.

ליאת סיפרה לי שהיא מתכוונת להמליץ עלי למרצה מצטיינת.

התרגשות עצומה אחזה בי ורק מאוחר יותר חשתי שאני רוצה לצעוק לעולם: "אני מצטיינת!; מישהי ראתה אותי והחליטה שאני, מצטיינת!".  וואוו.

כשהצטיינתי בעבר – כשקיבלתי פרסים – לא ידעתי לשמוח בהם.  חשבתי שהם רק עוד תוצאה של עבודה קשה.

היום, אני חושבת אחרת.

היום אני רוצה לשמוח לא רק בהישגים שלי אלא גם בכל מה שיש לי, ויש לי הרבה.

גדלתי, התבגרתי והתפתחתי לעולם בו נהוג לראות רק את חצי הכוס הרייקה; אלה חיים מיוסרים.

תמיד חסר.

תמיד אין.

אף פעם לא מרגישים את חצי הכוס המלאה של החיים.

והחצי המלא, כמה מפתיע, באמת מלא.

צריך רק לראות אותו;

לשים אליו לב.

ואותו חצי כוס מלאה הוא לא בהכרח פריבילגי – כמו שנהוג לדבר עליו היום ב"שיח הפריבילגי". לפני הכול, נולדתי בת; גדלתי כילדה; ובגרתי להיות בחורה ואחר כך אישה, ואנחנו אף פעם לא ממש פריבילגיות בעולם הפאטריאכלי שקיים ומנהל את חיינו כבר מאות ואלפי שנים.

אבל החצי המלא זה קונספט.

זאת נקודת מבט.

זאת אפשרות של ממש לכוון ולהפנות את תשומת ליבנו למלאות;  לבחור ממה להיות מושפעת ביום-יום שלי;

לראות את השפע ולא את החסר.

ותמיד חסר ותמיד יש חסכים. אבל גם יש שפע ואני רוצה לראות אותו יותר ויותר.

והנה המכתב:  יולי כהן- מכתב ציון לשבח מצוינות בהוראה.

לחיי חצי הכוס המלאה.

עריכה מאוחרת: מפאת הקורונה, התבטל מועד הטקס המקורי והתקיים בא' תמוז תש"פ, ה-22 ביוני 2010 _יום הולדתו ה – 90 של אבי).

הענקת תעודת הציון לשבח על מצויינות בהוראה על ידי נשיא האקדמיה בצלאל - פרופ' עדי שטרן

הענקת תעודת הציון לשבח על מצויינות בהוראה על ידי נשיא האקדמיה בצלאל – פרופ' עדי שטרן.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • נגה יציב  ביום 4 במרץ 2020 בשעה 8:38

    יולי יקרה בקר טוב,
    ברכות חמות!
    בשבילי זו בכלל לא הפתעה.
    תמיד הצטיינת – גם בחיל האוויר הצטיינת.
    אני מצטרפת למצדיעים ומאחלת לך הצלחה, שגשוג ועבודה פורייה.
    נגה

    Liked by 1 person

    • Yulie Cohen  ביום 4 במרץ 2020 בשעה 8:43

      תודה נגה יקרה. ההבדל בין קבלת "הצטיינות" שלא באמת מופנמת/מוכלת, לבין קבלת "הצטיינות" שרואה את ה"שפע", הוא עצום. על זה בעיקר, ניסיתי לכתוב…

      אהבתי

  • תמי ברקאי  ביום 4 במרץ 2020 בשעה 8:51

    ברכות, יולי, כיף לתלמידות שלך!

    Liked by 1 person

  • שרון רז  ביום 4 במרץ 2020 בשעה 11:05

    כייף. ברכותיי. מזל טוב. תיהני עם חצי הכוס המלאה והמרשימה. ואגב אני גבר בעולם פטריאכלי וגם אני לא ממש זכיתי לפריבילגיות או פרסים וכאלה. עדיין.

    אהבתי

    • Yulie Cohen  ביום 4 במרץ 2020 בשעה 14:17

      תודה שרון.
      הכוונה שלי הייתה לומר שכילדה שגדלה בשכונה (אליטיסטית) שבה רוב האימהות גידלו את הילדים ואלה שעבדו (או חלילה "עשו קריירה") נחשבו לאימהות רעות שילדהן ה"נטושים" נקראו "ילדי מפתח", לא קל היה לי לחשוב שיש לי מה להציע לעולם מעבר לאימהות/ללהיות אמא טובה. אפילו מצטיינת 😉

      אהבתי

  • nina ramon  ביום 5 במרץ 2020 בשעה 12:55

    יקירתי, יישר כוח! אני איתך בכל. חיבוק גדול.

    Liked by 1 person

טרקבאקים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: