יומן סרטן קצר

31 במרץ 2015

אף פעם לא אדע האם למידת החיוביות שהכנסתי לעבודה הפנימית בטיפול בגידול  – שהתגלה כסרטני בגופי  – היה קשר לתוצאות המשמחות.

אבל תשובות חיוביות מתחילות להגיע מאתמול.

אין סרטן במעי הגס.

אין סרטן באגן לפי בדיקת ה – MRI ומחר – ייסרק כל הגוף במכשיר המשוכלל  PET CT לוודא שאין סרטן בשום מקום נוסף בגוף. שום מקום נוסף מעבר לשוליים של הגידול שהוצא מגופי לפני שלושה שבועות ודיווח לפתולוגים שהיה שם סרטן וכנראה גם נשאר שם סרטן.  בגוף שלי.

אמרו שזה סרטן רקמות מסוג קרצינומה. אמרו שהוא מאוד נדיר במקום שהוא הופיע אצלי – ליד פי הטבעת. אמרו שיש חשש לפגוע בספינקטר (שריר פי הטבעת) שאז אדרש לחיות עם שקית ללא אפשרות לשלוט על פעולות המעיים.

לא רציתי להמשיך לחיות עם שקית.

רציתי לחיות בלי שקית.

רציתי להבריא.

רציתי להחלים.

ביקשתי לחזור לחיים הרגילים שלי למרות שהיה ברור לי שקיבלתי A CALL מהגוף שלי המבקש שינוי מ"החיים הרגילים שלי".

הגיתי בכל אותן הודעות אחרי מות של א/נשים שנלחמו בגבורה במחלת הסרטן אשר הכריעה אותם/ן ותהיתי, מה היא אותה גבורה שמדברים עליה ומה היא ההכרעה.

חשבתי שאני לא רוצה מלחמה. אני לא מאמינה במלחמות. אני גם לא מאמינה במאבקים מול הגוף שלי.

אז במה אני כן מאמינה, שאלתי את עצמי, על מנת כן לעזור לעצמי להבריא – כמה שהטבע נותן בידי.

* * *

יום אחד, כתב לי המנתח מייל תשובה על מייל ממני בו הבעתי לא מעט חששות.

בנדון הוא כתב: אומץ.

לא ידעתי על איזה אומץ הוא מדבר.

בגוף המייל הוא כתב כך: שלום יולי.

בואי מחר למרפאתי באיכילוב בין 08:00-12:00. הסירי דאגה מיותרת. את הולכת להיות בריאה. הדילמה היא באיזו דרך לנקוט. באם איווכח שהרקמה המבצבצת מהעומק אכן חשודה לגידול אבצע את הכריתה הנוספת והנרחבת בהקדם האפשרי ואז בהתאם לממצאים הפתולוגים החדשים נשקול את המשך הטיפול או רק מעקב. קורות חייך משדרים אומץ לב ופריצת דרך, התמידי בהם גם עם מחלתך. בהערכה גדעון

זה כנראה מה שהייתי צריכה לשמוע כדי להבין על מה מדברים במילה "אומץ".

האומץ להסתכל למציאות הסרטן בגופי – ולא להתכחש.

האומץ להיות נוכחת בתוך הפחד.

האומץ להיות נוכחת בתוך הפחד לאבד את שריר פי הטבעת.

האומץ להיות נוכחת בפחד למות בטרם עת.

האומץ להתמסר לטפל בעצמי  – עד שאחלים.

האומץ להיות מרוכזת בעצמי כך שאבריא ועד שאבריא.

האומץ לנפנף כל דבר שלא עוזר לי כרגע להחלים.

האומץ לרצות להבריא.

אף פעם לא אדע האם למידת החיוביות שהכנסתי לעבודה הפנימית בטיפול בגידול  – שהתגלה כסרטני בגופי  – היה קשר לתוצאות המשמחות.

אבל הֵיי, אתן יודעות מה, יותר כדאי לנסות כך – להישאר אופטימיות זהירות וחיוביות – כאשר "זה" (הסרטן; אחד לשלושה) מגיע, כי הרי כך או כך, אין מה להפסיד.

להישאר חיובית. להישאר נוכחת.  לא לפחד מהפחד ולא לברוח מהאימה. אומץ, אמר הרופא.

והיום, ה – 1 באפריל 2015, הראו גם סריקות ה – PET CT שאין גרורות סרטניות, ש"תפסתי את זה בזמן" ושהגוף מוכן לניתוח נוסף במטרה לנקות את התאים הסרטניים שנשארו כנראה באזור הנגוע.

מחרתיים, ערב פסח, אשב עם משפחתי לארוחת החג ואהיה בשלה מתמיד להגיד לבנותיי שתיי מחשבות חדשות על מה כדאי לזכור, כנאמר, שמות יג8: "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם".

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • nina ramon  On 1 באפריל 2015 at 15:38

    בריאות שלמה!!!

    אהבתי

  • tamarban  On 1 באפריל 2015 at 16:05

    אוהבת את הדרך בה בחרת להתייחס לסרטן. מאחלת לך החלמה מהירה וקלה.

    אהבתי

  • נעמה  On 1 באפריל 2015 at 16:27

    יולי יקרה,
    מצטערת לשמוע על הניסיון הקשה. אבל יודעת שאת בדרך הנכונה ובעיקר עם הגישה הנכונה!
    מאחלת לך רפואה שלמה ושנשמע בשורות טובות.
    חיבוק,
    נעמה

    אהבתי

  • shaultweig  On 1 באפריל 2015 at 17:50

    יולי החלמה מהירה ורפואה שלמה

    לפני שלוש שנים וקצת יותר השתנתי ברחוב ופניתי לאורולוג שהיפנה אותי בסיום תהליך לביופסיה של בלוטת הערמונית. התגלה גידול ממאיר שהביא לכריתה רדיקלית של בלוטת הערמונית ואימפוטנציה. הבדיקה הפתולוגית היתה מצויינת ופעם בחצי שנה אני מתייצב לביקורת, עד היום ללא עדות לחזרת התגובות.

    גם אם מדובר בגידול שהוסר לחלוטין , תמיד יש מחשבות. לא חלילה מחשבות כפייתיות טורדניות,אבל הטראומה קופצת בהבזקים.

    זה קשה ,אבל נסבל ואפשרי.

    אני נפגשתי עם עובדת סוציאלית שהיא גם פסיכוטרפיסטית והפגישות הועילו. יהיו מצבים שאנשים שאת אוהבת ואוהבים אותך יאמרו דברים שקשים לאזנו של מי שעבר את החוויה ,אבל חיים עם זה.

    אני שמח שכמוני החלטת לשתף,זה בהחלט משחרר

    אהבתי

  • יוסי דר  On 1 באפריל 2015 at 19:08

    בריאות יולי, החלמה מלאה!

    אהבתי

  • תמי ברקאי  On 1 באפריל 2015 at 20:00

    משמח להיפגש עם האומץ והישירות, מניחה שגם את במהלך הדרך הזו חשבת, כפי שחשבתי אני במהלך הקראיה את הפוסט, על חברים יקרים ואהובית מ'תובנה' שלימדו אותי המון על אומץ בהתמודדות עם מחלה. נראה שגם זכית ברופא מיוחד ומתאים. מאחלת המשך בריאות שמחה וחירות של הגוף והלב.

    אהבתי

    • Yulie Cohen  On 1 באפריל 2015 at 20:26

      כן, תמי, מאוד חשבתי הרבה עליהם וגם נראה לי שזכיתי ברופא מיוחד וגם בכלל עמדו לצדי כלי העבודה של הבודהה…

      אהבתי

  • izhar cohen  On 27 באפריל 2015 at 11:44

    יולי יקרה. המילים שלך מעוררות פרץ של רגשות, כלפייך וכלפי ערך החיים עצמם.
    אין ספק שהחיים שלך זכו בבית חם ומלא משמעות בחיקך.
    המון אהבה

    אהבתי

    • Yulie Cohen  On 27 באפריל 2015 at 16:50

      תודה רבה יזהר יקר. המילים שלך גם מעוררות פרץ של רגשות ובמיוחד האהבה. שלך.
      תודה רבה…

      אהבתי

  • רעיה ירון  On 27 באפריל 2015 at 15:06

    יולי יקרה, כפי שאמר לך רופאך, את האומץ בחרת כבר מזמן בכל דרכך המקצועית, ולא רק. ועכשו בדרכך, את תורמת לבריאותך. חיבוק גדול. רעיה

    אהבתי

  • Yulie Cohen  On 27 באפריל 2015 at 16:58

    פרסם את זה מחדש ב-בְּלוֹגאִישִׁיוהגיב:

    והיום, יום שני ה – 27 באפריל 2015, בשעות הצהריים, הגיעו תוצאות הביופסיות מרקמות הגוף שנכרתו בניתוח השני ודיווחו על ניקיון מוחלט.

    אני מלאת הכרת תודה לטבע, לא/נשים הטובות והטובים שהחזיקו לי אצבעות, שלחו לי תפילות, מחשבות טובות והרבה אהבה. אני בטוחה שזה עזר להבריא. עכשיו נותרה רק ההחלמה מהניתוחים. שאו ברכה ואהבה א/נשים יקרות ויקרים.

    אהבתי

  • nina ramon  On 27 באפריל 2015 at 17:16

    איזה יופי!!! כאלה בשורות אני אוהבת לשמוע ((((-: יופי!!! שימשיך כך (: שולחת לך חיבוק גדול (:

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: