ותודה ל"העין השביעית"

לא היה קל, עד ממש בלתי נסבל, לקרוא אתמול, כדרכי מידי יום, בעיתון הארץ באמצעות האינטרנט.

לכל עמוד שעברתי, לא ניתן היה להימנע מלראות בצד שמאל של המסך, תמונה של גבר מסוים, המעורר בי חלחלה עמוקה.  תחושת אי נוחות הלכה וגברה כאשר כותרת המשנה, נתנה להבין שמדובר בכתבה מפרגנת לגבר הזה, שבין השאר גם מועסק על ידי העיתון הזה.  מילא שאין לי ברירה לראות את פרצופו במאמרי עמדה שלו, אבל כתבה מפרגנת? על מה, לכל הרוחות?

לשמחתי העצומה, קראתי מאוחר יותר, את שוקי טאוסיג ב-העין השביעית מתייחס לנושא ברצינות הראויה לו במסגרת סקירת העיתונות של אותו היום.  כותרת המשנה הייתה "הארץ מגונן על הלא נחמדים"

והנה הדברים בשם אומרם: "אוי מה קרה לו.  אין דבר העומד בפני קידום המכירות. יצחק לאור, סופר, משורר ומי שלא הוגש נגדו כתב אישום בגין הטרדות מיניות ואונס, מקבל מ"הארץ", מקום עבודתו זה שנים לא מעטות, ראיון שער במוסף התרבות לרגל הוצאה מחדש של אחד מספריו. הראיון נפתח בדברי חלקות של המראיינת, מיה סלע, המצטטת מבקרים שאינם מזדהים בשמותיהם, המשווים את לאור לטולסטוי ומחלקים לספרו מחמאות מ"ענק" וצפונה.

אתמול התפרסם במוסף התת-תרבות של "ידיעות אחרונות" ראיון לרגל צאתו לאור של ספר שנוסד על אדניו של גילוי עריות משולש: הספר יצא בהוצאת הספרים של העיתון, המרואיינת היא עורכת בעיתון, והמראיינת כפופה למרואיינת. לעומתו, הראיון ב"הארץ" תמים למדי: מיה סלע אינה כפופה ללאור והספר אינו יוצא לאור בהוצאת שוקן, יש כאן רק עיתון המציע במת קידום מכירות לאחד מעובדיו.

ואולם, העניין האתי בראיון אינו מוגבל לסוגיות הנזכרות לעיל. נגד לאור הוגשה תלונה על אונס שלא נחקרה מאחר שחלה עליה התיישנות. מגישת התלונה היתה אחד האדנים שעליהם נשען תחקיר בתוכנית "המקור", שהציגה "עדויות של סטודנטיות ומשוררות לפיהן המשורר והמרצה המוערך יצחק לאור הטריד אותן". "מדוע המשיך לאור לעבוד באוניברסיטת תל-אביב, בבית-הספר לקולנוע סם שפיגל ובעיתון 'הארץ' גם אחרי שתלונות עליו הגיעו לממונים?", נשאל בתחקיר. כידוע, ב"הארץ" המשיכו להעסיק את לאור גם אחרי התוכנית, וגם, מסתבר, להעניק קידום מכירות חינמי לספר שכתב לפני שני עשורים. אבל בכתבה דבר נוסף שעלול להטריד, והוא שההערצה של סלע ושל עורכיה לספריו של לאור מתפשטת גם להגנה עליו עצמו.

כך מתארת סלע את ההאשמות של נשים כי לאור תקף אותן כ"מתקפה עזה" – כלומר, הן, בעצם, התוקפניות. המגמה ממשיכה גם בתיאור שלפיו "זה התחיל באינטרנט והתקשורת קפצה על העגלה", משל מדובר באיזו שערוריית מין בכיכובה של כוכבנית ולא בהאשמות במעשים חמורים כלפי דמות בעלת מקדם רייטינג אפסי. "בסופו של דבר", מסכמת סלע, "לאור מעולם לא נחקר במשטרה, שלא לדבר על כתב אישום", כאילו טיפול פלילי בהאשמות בהטרדה ותקיפה הוא אמת המוסר היחידה. לאור, מוסיפה סלע, למד לקח מהפרשה. לא לגבי עצמו, אלא לגבי המתלוננות נגדו ומי שנתנו להן במה: הם סובלים מ"עדריות".

מאחר שמדובר בכל זאת באיש רוח, המלא טענות מוסריות כרימון כלפי כל סובביו, מכוון לאור את סכין הביקורת הצולבת גם כלפי עצמו. הוא מודה שהיה לא נחמד. בעצם, גם זה לא: היתה "אי-נחמדות גדולה מאוד בחיים שלי". ובכלל, הוא מסביר, כל הנשים הללו בסך-הכל התאכזבו מכך שדחה אותן ("בילבלו בין כאב נשי על 'היה והלך' ותירגמו אותו ל'עשה עוול'"). וכמובן, איך אפשר בלי "העולם השתנה, החקיקה השתנתה, דברים שאמרת ועשית פעם, היום אתה לא יכול להגיד ולעשות, לטוב ולרע", ויש גם "אני שיכור הרבה", ומסכת התירוצים. הטחת ההאשמות ממנו והלאה, וההתקרבנות מסתיימת בהשוואה עצמית לשני סופרים גדולים (בוקובסקי, קארבר) ולפליאה: "כתיבה ספרותית בלי ליבידו? זה נורא" ו"רק לגבר אשכנזי אסור", כי בסופו של דבר, מה הן כל אותן נשים שהותקפו אם לא מכשול בדרכו של האוונגרד הספרותי.

אבל הדבר המדהים ביותר בכל הראיון הזה, חוץ מעצם פרסומו, הוא השאלה המדהימה הבאה שמפנה סלע ללאור ושמקדימה את המלל האטום שלו: "למה אתה חושב שזה קרה דווקא לך?". כי זה קרה לו. לו, ולא לאלו שאותן תקף (כלומר, היה לא נחמד).".

תודה רבה שוקי טאוסינג ותודה ל-העין השביעית.

למתעניינות החדשות, או סתם להיזכר, הנה איך נהייתי חלק מהסיפור המזוויע הזה:

1. הכתיבה ברשת לאור הזעקה של אשכר.

2. ותודה לרשימות.

3. לאור, תיעוד וקורבנות.

4. עצומה שהיא מכתב.

5. יצחק לאור, אני והפחד.

6. לגבר שמסתתר מאחורי אריק, או: יצחק לאור.

7. לענת מטר שלום.

ובאותו הקשר, פירסם ה-ניו יורק טיימס, השבוע כי סטודנטית התלוננה באוניברסיטת מיאמי על הטרדה מינית מתמשכת מהמנחה שלה לדוקטורט – פרופסור לפילוסופיה קולין מק'ג'ין – והוא, כדי לא להמשיך ולהיחשף ולהיחקר, החליט ביוזמתו לעזוב את האוניברסיטה.  תארנה לעצמכן, בלי משטרה ובלי בתי משפט, יוצאת האמת לאור ואיתה גם הצדק.  הגיע זמן עיתון הארץ גם.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • dshalit  On 9 באוגוסט 2013 at 21:49

    הארץ מנע תגובות קוראים בכתבה, בדיוק כמו בטורים שכותב הגבר המסוים, ולכולם ברור מדוע. מה היה דחוף להם לראיין אותו? שוב להזכיר את מחדל השתיקה שלהם סביבו כל השנים?

    אהבתי

  • Yulie Cohen  On 10 באוגוסט 2013 at 16:37

    כותבת ביום חמישי ה – 8 באוגוסט 2013 יהודית אוריה בעמוד הפייסבוק שלה:

    " אני מוחה בזעם נגד הקלות הבלתי נסבלת בה משתמש יצחק לאור בטענה של שכרות כהצדקה לאלימות שלו כלפי נשים, ונגד הזיהוי שהוא עורך בין ליבידו לאלימות, כהצדקה לאמנות.

    אני מוחה בזעם על העמדה המיזוגנית האקטיבית של של עיתון 'הארץ', המקדש אלימות כלפי נשים במתן בימה לשכמותו, ולכותבים המהדרים אותו, שוב ושוב, במשך שנים.

    באלימות-לאור התנסיתי אישית, כמשוררת צעירה בשנות השמונים:
    מתוך עניין בדיאלוג עם משוררים ומתוך הערכה לשירתו, יצרתי קשר עם יצחק לאור, והוא הזמין אותי לביתו , כדי להכיר את שירתי ולשוחח עליה. אחרי שקרא שיר אחד בלבד עבר לאור לאלימות מינית ומילולית, להתנהגות מופרעת לחלוטין, ולחדירה אלימה תוך כדי קללות, חרפות והשפלות. לא יכולתי לעצור אותו. הייתי משותקת מול האלימות שלו, והמומה מהפער העצום בין ההערכה שלי אליו כמשורר מוביל וכעורך – ובין הפתעת-הברוטליות שלו. ברחתי כל עוד רוחי בי ברגע שהצלחתי לחמוק ממגעו, כשהוא מלווה אותי בקללות ובחרפות.

    צר לי על כך שישויות המשייכות את עצמן לאליטה רוחנית-תרבותית בישראל, כיצחק לאור ועיתון 'הארץ', אינן מזהות שאלימות כלפי נשים עומדת אצלם במוצהר בדרגת חשיבות נמוכה יותר מאלימויות אחרות, ואינן מכות על חטא. וצר עוד יותר על הקוראות והקוראים, ביניהן כאלה שעברו בעצמן התעללות מינית, המאפשרים זאת – באמצעות הפצת הטקסטים והילולם. אני רואה בכך הבעת עמדה אקטיבית מצידם/ן, שהתנהגות כשל יצחק לאור מתאימה ל"מנהיג רוחני" כפי שהוא נתפס על ידם/ן."

    אהבתי

  • Yulie Cohen  On 11 באוגוסט 2013 at 20:46

    וטרם יבשה הדיו על הנייר הוירטואלי של רשימה זו, מעלה עיתון הארץ, פרסומת המבזה נשים ואני רואה קשר בין הדברים:

    אהבתי

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: