התבודדות

היום, לראשונה מזה שלושים שנה, הורדתי כביסה מהחבל שכולה הייתה רק שלי.  היום, לראשונה מזה שלושים שנה, קיפלתי כביסה שהייתה רק שלי והכנסתי אותה לארון שהוא רק שלי.  לא מדובר בדבר של מה בכך לאישה כמוני, שמעולם לא האמינה שיש לה זכות קיום ללא איש וילדים לצידה.

זה שבוע שאני לבד; לבד בבית.  בן הזוג נסע לטיול של חודש עם אחיו במקסיקו, והבנות כבר גרות בדירה משלהן.

לראשונה, מזה שלושים שנה, אני לבד בבית שלי.  אמנם זמני, אבל לבד; לא צריכה לבשל לאיש, לא לכבס, לא לנקות, לא לקנות ולא לדאוג שהמקרר יהיה מלא. כל מה שנדרש לעשות, הוא רק לעצמי. אושר גדול. שחרור.

אבל אולי לא הייתי יודעת ליהנות כל כך מכול זה, לולא למדתי התבודדות מה היא.

לאי היווני, הידרה, הגעתי לראשונה, בספטמבר 2003, לאחר הפלגה במעבורת מנמל פיראוס של אתונה לאחר טיסה מישראל .

בנמל הקטן של האי, בו כלי התחבורה היחיד הוא חמורים, חיכתה לי הסירה הקטנה של מלון Miramare, בו תכננתי לשהות שבוע, לבד, לראשונה בחיי.

בספטמבר ההוא, לפני תשע שנים,  לקחתי שבוע לגמרי לעצמי, כדי לקרוא, בשקט, מאות עמודים של תחקיר ותמלולי חומר גלם מצולם, עם תום צילומי ציון, אדמתי ולקראת שלב העריכה.

הנחיתה במקום דרך הים, באמצעות הסעה בסירה, כחלק מהזמנת החדר, הייתה התחלה מבטיחה.  ואכן, היה זה תחילתו של מסע פנימי משמעותי ביותר, שהלך והתעצם באותו השבוע עם הטקסטים שקראתי נוכח המראות בחוץ.

270328_200407353340902_7280234_n

החדר, הפשוט והמינימלי, איפשר לי את כל מה שהייתי צריכה באותו שבוע. מקרר קטן, שירותים, מקלחת, מיטה נקייה וחלון משקיף לים.

29229_101591379889167_2005051_n

בערב, אחרי השקיעה, נהגתי לשבת מחוץ לחדר, עם בלוק מכתבים צהוב ולא מפסיקה לכתוב במשך שעות. כתבתי מחשבות. כתבתי את שעבר עלי. כתבתי כל מה שעלה בראשי באותו הרגע, בעזרת חוסר האפשרות לשוחח עם איש/ה באותם ימים וללא הרצון לדבר בכלל. כאשר מלצר היה שואל אותי שאלה אחת יותר מידי, הרגשתי מוטרדת.  ביקשתי שקט.  לא היה לי מחשב נייד, ולא אינטרנט ובטלפון הנייד השתמשתי מעט מאוד.

388925_417717711609864_1388944500_n

השבוע ההוא בהידרה, בספטמבר 2003, היה בשבילי, בדיעבד, התחלה של חיים חדשים לגמרי. חיים בהם יש לי זכות קיום גם כאינדיבידואל. מאוחר יותר באותה שנה יצאתי לראשונה ל ריטריט השתיקה הראשון שלי שרק חזר וחיזק בי את אותו רעיון; לבד זה לא בדד.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • avigailg  On 10 בפברואר 2013 at 0:09

    נהדר יולי! איך התברכת! איך התברכנו! אני הייתי צריכה להתחיל בספטמבר 2004 בריטריט ראשון ואחר-כך ב2007 לצאת לשנה למקסיקו ולהנות מההתבודדות בשביל הספר שלי… תודה על השיתוף, תהני!

    אהבתי

  • avigailg  On 10 בפברואר 2013 at 0:10

    וגם, אילו תמונות יפות!!! מזכיר לי את הסערה של קאסווטאס

    אהבתי

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: