ימית

לא הכרתי את ימית.

אבל בכיתי המון.

לא רק היום כאשר קראתי את הכתבה וראיתי את הלוויה.

בכיתי המון כי ימית, נסעה באותו האוטובוס עם מיכלי.

מיכלי בסדר.

אבל את מיכלי אני מכירה מאז שהייתה בת שש. ואני אוהבת את מיכלי. ואיזה מזל שהיא ניצלה מאותה תאונת אוטובוס בפרו לאחר שמונה חודשי טיול שלאחר הצבא.  מיכלי, חברה של סהר מגיל שש, הקצינה המשוחררת, נשארה בפרו לעזור לחברות שנפצעו באותה תאונת אוטובוס.

אלוהים. למרות שאתה לא קיים, עשה טובה.  שמור יותר טוב על ילדינו…

תודה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: