הוליווד (HOLLYWOOD) מעוררת בי תקווה

בימים שעירי האהודה בדרך כלל, תל אביב-יפו, בוערת מבושה על דיכוי מחאה חברתית לחלוקה צודקת של משאבים,  אני חולמת על לוס אנג'לס.  לא שיש לי אשליות בקשר ללוס אנג'לס, גם שם יודעים לדכא התנגדות לשלטון, אבל שם יש תעשיית סרטים מפותחת, ועל זה, אני עפה, בימים אלה.  מותר, נכון?

בחודש שעבר, הייתה פגישת העבודה הראשונה, במסגרת שבוע הפעילות של קו-פרו.  פטריק  זוכוביצקי הגיע לארץ לבחור סרטים דוקומנטרים לשוק הרימייקס (אדפטציות) שהקים בהוליווד.  דיברנו על  המחבל שלי   ועל הפוטנציאל שלו לפיתוח הסיפור לכדי סרט עלילתי אמריקאי.  כבר שנים אני חולמת שיהיה מי שיתעניין להפוך את הסרט הדוקומנטרי הזה שלי, לסרט עלילתי.

זה היה הסרט   Dead Man Walking  המבוסס על ספר תיעודי, בהשתתפות סוזאן סרנדון ושון פן, בבימוי טים רובינס שנתן לי השראה. כפולה. השראה בעשיית המחבל שלי (1999 – 2002) וגם לחלום בשנים אחרי שיצא הסרט וכל כך הצליח, על רימייק (Remake).  בחלומותיי, ליהקתי את נטלי פורטמן לשחק אותי.  כי לחלום עוד מותר. נכון?ילד פלסטיני, ירושלים המזרחית, ינואר 2000

ילד פלסטיני, ירושלים המזרחית, ינואר 2000

אתמול, כתב לי פטריק שהוא מאמין שאם אגיע לשוק הרימייקס שלו בלוס אנג'לס בנובמבר השנה, יש סיכוי גבוה להגיע לעסקת רכישת זכויות על הסיפור שלי. על המחבל שלי. על הסליחה שלי. על פיוס.

אז אני נוסעת. כי הסיכוי שיום אחד ייעשה סרט אמריקאי גדול, שמופץ בממדים ענקיים שסרטים דוקומנטריים, כמה שלא יהיו מוצלחים, לא מכירים,  מעורר בי תקווה עצומה.  תקווה לחיות יום אחד במציאות חיים של חלוקה צודקת בין כמה שיותר א/נשים.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: