אחותה של עטרה, ענת צחור, כותבת היום ש: "לאחר שנים החליטה אחותי עטרה צחור דיין לכתוב את מה שעבר עליה, זו לא הייתה החלטה קלה עבורה. היא ועוד נשים חוו חוויות טראומטיות שהשאירו צלקות. יש לציין שעטרה התלוננה כבר לפני שנים על אותה התנהגות שפלה של מי שהיה המורה שלה, תלונותיה לא טופלו כמו שהיה צריך, כנראה, והראייה שנשים אחרות נפגעו שוב לאחר שנים. הפרשה התעוררה לתחיה שוב ועטרה לא שותקת כי הזיכרון לא התפוגג, המילים עדיין מהדהדות אך הפעם לאזניים של אישה בוגרת ומנוסה.".
היום נודע לי שאת משתתפת בכנס בעניין האסירות הפלסטיניות ביום שני הקרוב ה-14.5, אז אני שואלת אותך ענת מטר, האמנם אסירות פלסטיניות זקוקות לתמיכתך יותר מבנותינו הצעירות?
שתי בנותיי, בגיל של עטרה בשנים שפגשה את המורה/המשורר/איש הרוח שאת מוצאת לנכון להמשיך ולתמוך בו ציבורית. מה את מציעה לי לומר להן בסופו של יום על היעדר הסולידריות בין נשים הנותנות גיבוי לגברים פוגעניים כמו האיש הזה. תגידי לי רק מה?
תודה מראש, יולי
נ.ב. הנה מספר לינקים לכתיבה על לאור מנקודת המבט שלי.
תגובות
יולי יקרה ונהדרת.
תודה.
אני ניפעמת ממך כל פעם מחדש.
ניפעמת מהאמת מהכנות מהיושר מהאומץ מהבהירות ומהעדינות.
כל פעם מחדש אני שואבת ממך כוחות, אני חווה אותך כמו מלאכית עדינה שפורשת כנפיים רכות לגונן עלינו בדיוק ברגע בו אנו זקוקות להגנתך העוטפת.
לפחות אני . ברגעי השבירה שוב את מופיעה עם הקול הצלול שלך ואני שוב מצליחה לנשום.
תודה על מי שאת יולי.
אהבתיאהבתי
יולי חזק מאוד ונוגע ומלא יושרה. תודה
אהבתיאהבתי
תודה ציפי, אשכר ודודו. הנה ראיון של ענת מטר על אי ציות אזרחי של נשים:
http://tv.social.org.il/politics/2010/10/26/civil-disobedience-seder9
אהבתיאהבתי
וגם ממני תודה עמוקה וכנה 🙂 עשית לי את היום קל יותר.
אהבתיאהבתי
תודה רבה לך יולי
אהבתיאהבתי
והנה ווידוי נוסף של שושנה ברנד שקראתי עכשיו, אשר פורסם אצלה בבלוג בנובמבר 2010:
לאחר שביקשה מיצחק לאור באופן אישי “להפסיק להגיד כל כך הרבה מילים גסות בשיעור", כי זה מביך אותה ולא לעניין, הוא התרחק מעט וצעק לחלל האוויר המשותף לסטודנטים, מרצים ושאר א/נשים:
“שוש, שלא תחשבי שאני לא שם לב שכל השעור את מסתכלת לי על הזין.”
המקום: אולם מקסיקו, אוניברסיטת תל אביב, החוג לקולנוע
http://shoshanabrand.com/blog/art-projects-created-by-the-artist-shoshana-brand/articles-in-hebrew/hebrew-articles/
תודה שוש.
ותודה לך הנסיכה. אני מאחלת לך שיבוא היום ולא תחששי לקרוא לאיש שפגע כך בשמו.
אהבתיאהבתי
לא מצליחה להבין את הבנאדם ההזוי הזה ועוד פחות את כל האינטלקטואלים בשקל מהברנג'ה שיצאו להגנתו בכזה חירוף נפש.
אהבתיאהבתי
גם אני נטלי. גם אני… בגלל זה אני כותבת את מה שאני כותבת. זה כואב לי מאוד.
אהבתיאהבתי
לגמרי. מכעיס ומעורר דחייה עמוקה. נדמיין לרגע שההתנהגויות והמילים האלה היו יוצאות (לכאורה, לכאורה) מפעיל ימין, או חייל במחסום…. כמה הצדק היה אז מבוקש על ידי השותקות והשותקים במקרה הזה.
אהבתיאהבתי
את יודעת תמי, אני לא חדלה לשאול את עצמי מה היה אומר הבודהה או הדלאי למה על המקרה הזה – של יצחק לאור ופגיעותיו האינסופיות בנשים – ונראה לי שזה המקרה בו היה צריך לעזור לבן האדם להפסיק את הקראמה הרעה שלו. זה האיש שצריך עזרה מבחוץ לחדול להתייחס כך לנשים… אבל הוא מאיים להתנקם ונשים פוחדות להתלונן…והקארמה שלו שוב ושוב מכה
אהבתיאהבתי
ענת מטר היא שמאלנית רדיקלית וככזאת היא לא יכולה להיות אישה מוסרית וישרה.
אהבתיאהבתי
יולי אני משערת שבמקרה כזה הבודהה היה מפנה אותנו לשאול מהי הפעולה הנכונה, כזו שמועילה כמה שיותר ופוגעת כמה שפחות, והמועיל הוא לעצור את הפעולות הנוראיות שהאיש הזה עושה (לא שממש ברור לי איך, אבל ככל הנראה לדבר וליידע ולספר זו בהחלט דרך נכונה) ועם זאת, לא ליפול לתוך שנאה, לתוך הרצון לנקום, לתוך תחושת הקורבניות שמייצרת בעצמה עוד כעס והפרדה ודחייה.. אבל זה די תיאורטי… אנחנו יודעות כמה תירגול הוא מאתגר במרחבים האלה של כעס, רצון לשנות, התמודדות עם אי צדק ואלימות…
אהבתיאהבתי
אכן. 🙂
אהבתיאהבתי
נדהמתי כשקיבלתי בדואר מבית ביאליק, את הגלויה לכבוד הוצאת ספרו.
חיפשתי אחר האנשים, ובעיקר אחר הנשים, המופיעים לבושתם בערב זה, והם:
ירון לונדון, משה איבגי, הלית ישורון, בני ציפר, דודו אלהרר, רות אלמוג, חדוה הרכבי .
נשגב מבינתני איך הוא עוד לא פוטר מהעיתון לאנשים חושבים …
אהבתיאהבתי
גם אני ויק.
ענת מטר הייתה בראש הרשימה בהזמנה של בית ביאליק. אליה הפניתי את הדברים כאן. אבל היא טרם מצאה את המילים לענות. או אולי את הזמן. אני מחכה…
אהבתיאהבתי
הבוקר הוסיפה עטרה צחור דיין את המילים הבאות בעמוד הפייסבוק שלה:
Atara Zachor Dayan shared Atara Zachor Dayan's photo.
about an hour ago
עשרות שיתופים של הפוסט שלי "מוציאה את שירתו לאור" (138 ליתר דיוק). לפני יומיים הבנתי שהגיעו מים עד נפש ושגם קולי צריך להישמע, כתבתי הכל על הוורד, חתכתי, צילמתי ואז היד רעדה כשעשיתי הדבק ו"פרסם". רעדתי כי ידעתי שאני מכניסה את העולם אל המקומות שהייתי בהם משופלת וחושפת את עצמי למבקרים מלעיזים וקטני ראות. במשך היומיים שעברו מאותה לחיצה על המחשב הפכתי ל"מולטי מגיבה": על תגובות, שיתופים, הודעות פרטיות. אני מודה לכל מי שנתן כוחות, תמיכה.
גם ביומיים הללו חוויתי רגעי "עצבנות" וחשש: נעה בין רצון לשנות את המציאות שבה אנחנו חיים ובין חשש מהתפשטות המקרה האישי שלי ברחבי הנט.
אני מודה לכל חבריי כאן ואלו שהפכו לחבריי ביומיים הללו, אתם בהחלט תחליף למי שלא קם לעמוד לצידי באותם הימים.
אני חייבת להדגיש: המניע לפרסום ה"שיר" אינו האשמת הפוגען- עליו התלוננתי לפני 20 שנה ועל כך חלה "ההתיישנות". המניע היא תלונתי החדשה על אנשי הרוח והתקשורת (לונדון- מידן- ציפר) שבימים הללו (לא לפני 20 שנה) מהללים ומשבחים ומבטלים תחשות של ציבור נשים פגוע מאוד, תוך כדי מתן לגיטימציה להמשך הפוגענות. ועל כך לא חלה התיישנות!!
יישר כוח עטרה! את בטח נותנת כוח לנשים נוספות לצאת פומבית עם הסיפור שלהן למען עצמן ולמען הכלל.
אהבתיאהבתי
יולי,
לגבי מה שכתבת: "היום גם נודע לי שאת משתתפת בכנס בענין האסירות הפלסטיניות ביום שני הקרוב ה14.5, אז אני שואלת אותך ענת מטר, האמנם אסירות פלסטיניות זקוקות לתמיכתך יותר מבנותינו הצעירות?" התשובה היא "כן" מנקודת מבטה של ענת מטר בגלל שתמיכתה בפלשתינים כבר לא נובעת מרגש של זכויות אדם אלא מפסיכיות. ואנשים כמוהה אומרים: "אנחנו אוהבים את הפלשתינים יותר מאשר את הישראלים" וגם איציק לאור כנראה אומר את זה. וזה נותן להם בדיוק את הלגיטימיות לפגוע בנשים ישראליות או להצדיק פגיעה בנשים ישראליות ולעומת זאת לרחם על הפלשתינים/פלשתיניות. ואלה האחרונים צוחקים על איציק לאור וכמותו שיש להם מוסר כפול ומזויף. אבל לא ניתן לשנות את זה. הפתרון הוא למעשה למצוא מקרה שלא חלה עליו התיישנות, להביא הוכחות שהן קבילות בבית משפט (עדויות שלא משתמעות לשתי פנים) וזה יגמור את הפרשה.
אהבתיאהבתי
העובדה ש"הפתרון הוא למעשה למצוא מקרה שלא חלה עליו התיישנות, להביא הוכחות שהן קבילות בבית משפט (עדויות שלא משתמעות לשתי פנים) וזה יגמור את הפרשה.", ידועה לכולנו. הבעיה היא שנשים פוחדות. האיש לא חדל לאיים בנקמה. כך שכל פעילות כמו זו כאן, יכולה לעזור לעוד נשים לחדול לחשוש לחשוף את סיפורם האישי.
אהבתיאהבתי
הרחבה מאירת עיניים מהמקלדת של נעמה כרמי:
http://naama-carmi.com/2012/05/12/%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%A9%D7%A2%D7%99-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/
אהבתיאהבתי
יולי, תכתבי לה ישר: matar@post.tau.ac.il
הבטתי בפרופיל האקדמי של ענת מטר באוניברסיטת תל אביב. מעניין, יש לה נורא מעט פרסומים – יחסית לסגל אקדמי, והיא לא עשתה פוסט דוקטורט, שזה גם מוזר. כלומר, דומה שהיא עסוקה בפעילות חוץ אקדמית יותר מאשר בפעילות אקדמית: http://www.paulbogdanor.com/jewishdivide/seliktar.pdf
בדרך כלל לאיש סגל אקדמי יש לפחות 30 פרסומים + איזה שני ספרים שהוא הוציא; והוא מתקבל להיות סגל אקדמי אחרי שני פוסט דוקטורטים במוסדות אקדמיים מוכרים טובים בארה"ב ובאירופה. ככה זה. אחרת עם פחות מזה נעשים מרצים מן החוץ.
בארה"ב היא לא הייתה מתקבלת להיות סגל אקדמי, שם הם מאוד מחמירים. כאן בארץ זה חבר מביא חבר ופרוטקציה מביאה פרוטקציה. כאן הכל נפוטיזם ופרוטקציה.
אהבתיאהבתי
שלחתי לענת מטר את לינק למכתב הזה באמצעות הפייסבוק.
כל פנייה נוספת אליה, יכולה לתרום.
אהבתיאהבתי
מסכימה איתך ,סולידריות נשית או הכל או בכלל .
אהבתיאהבתי
מביעה את תמיכתי המלאה בכולכן.ענת מטר היא אישה בעייתית,אבל טוב שפירסמתן את הפניה הרישמית אליה.היא כמובן לא תענה אבל טוב שיש ביקורת.בקשר ללאור וחוק ההתישנות,שאלתי את זהבה גלאון מה קורה איתו היא לא כל כך הספיקה לענות לי.ממה שהבנתי ביטול חוק ההתישנות על אונס הוא בהליכים.בגלל אי פיזור הכנסת ואי הקדמת הבחירות,יתכן ולא יעוכב.ונראה שבעתיד הלא כל כך רחוק לאור יחקר!
אהבתיאהבתי
והנה, תמר רוטשטיין, בבלוג שלה בקפה דה-מרקר:
http://cafe.themarker.com/post/2621495/#.T680zFG9z6E.facebook
אהבתיאהבתי
אני תומכת בפניה לענת מטר.אמנם היא לא פרטנר לשיח הזה,כי היא אשה חסרת מוסר אבל טוב שפניתן אליה.בענין לאור -החקיקה בנושא חוק ההתישנות בטיפול.בגלל אי הקדמת הבחירות יתכן שבעתיד הקרוב לעין יצחק לאור יזומן לחקירה במשטרה
אהבתיאהבתי
מה קרה לאחר שהמאמר של יצחק לאור באתר "הארץ" נפתח לפתע לתגובות גולשים? למה המשוררת נעם פרתום סירבה להופיע על אותה במה עם לאור? ואיך קשור לנושא בני ציפר, עורך מוסף "תרבות וספרות" של "הארץ"?
http://www.mako.co.il/culture-showbiz/media-fights/Article-e20b1530e2d8141006.htm?sCh=3d385dd2dd5d4110&pId=389626226
אהבתיאהבתי
פרסם את זה מחדש ב-בְּלוֹגאִישִׁיוהגיב:
אהבתיאהבתי
טרקבאקים
[…] לענת מטר שלום | יולי כהן-גרשטל | 10.5.2012 [אזהרת טריגר: תיאור של הטרדה מינית] שלום ענת, אנחנו לא מכירות אישית. הייתה לי אליך הערכה רבה מאז שמעתי עליך לראשונה, מעמאד סבע בשנת 1999. מאז פרצה לתודעה הציבורית ההתנהגות הפוגענית של יצחק לאור בנשים, אני שוברת את הראש, איך את מסדרת לעצמך את המציאות נוכח כל החומרים הכתובים, המצולמים, המוקלטים אודותיו. Share this:פייסבוקטוויטרRedditLinkedInDiggStumbleUponדואר אלקטרוניהדפסLike this:אהבתי2 bloggers like this post. רשומה זו פורסמה בקטגוריה פמיניזם, עם התגים אלימות מינית, אלימות נגד נשים, מדיה, פמיניזם, פמיניזם מזרחי, תקשורת, תרבות אונס, מאת bidyke. אפשר להגיע ישירות לרשומה זו עם קישור ישיר. […]
אהבתיאהבתי
[…] לענת מטר שלום (יולי כהן, בלוגאישי) […]
אהבתיאהבתי
[…] 7. לענת מטר שלום. […]
אהבתיאהבתי
[…] Amor shared a link. August 12 זה פשוט לא ייאמן. פשוט כך. יולי כהן תודה על […]
אהבתיאהבתי
[…] בהמשך היו גם זה, וזה וגם זה, וזה – מכתב לידידתך ענת מטר. […]
אהבתיאהבתי