בַּיִת לכֻּלָּנוּ

דמיינו לעצמכ/ן מקום אליו תוכלו להגיע מתי שתרצו ותמיד תהיו רצויים בו.

והמקום, יהיה מקום שָׁקֵט, שכל שיידרש מכם/ן, יהיה להיות בשֶׁקֶט.  תוכלו להישאר שם שעה, או שנה, וכל שיידרש מכם/ן, הוא להיות בשֶׁקֶט.

בפסח לפני שמונה שנים יצאתי לריטריט השתיקה הראשון שלי. אז זה היה במעלה הבשור במערב הנגב.  באותם ימים הייתי באמצע עריכת ציון, אדמתי.

עמיתיי הדוקומנטריסטים שאלו אותי למה זה נחוץ לי, ואני לא ידעתי לומר דבר חוץ מש-קשה לי מנשוא ושאני מחפשת עזרה.  הרעיון ששם אמצע מזור התחיל בקריאת הספר כוחו של הרגע הזה , ואחריו  – האמנות לחיות .  שני הספרים, "קראו לי" לצאת לריטריט.

היו אז בארץ רק שתי אפשרויות: גואנקה ותובנה.  בחרתי בעמותת תובנה כי להם היה ריטריט של שבוע-שתיקה, ולגואנקה נדרשו עשרה ימים.  כך, הגעתי בפסח לפני שמונה שנים, למעלה הבשור במערב הנגב.  היה שָׁקֵט שם.  לעיתים נשמעו מסוקים בדרכם לעזה.  אפריל 2004.

היום, ממרום שמונה שנים של חיי יום יום לאורה של הדְהַרְמַה, אני יודעת לומר שכל המילים בכל הספרים שקראתי על מדיטאציה ועל שתיקה ועל הבודהה ועל בודהיסטים, לא היו לי לעזר כמו ההתנסות עצמה.  המילים מתגמדות מול החוויה הפנימית.  והמציאות הפנימית מהווה מנוף לשינוי של ממש.  לאט לאט, נוצרה בי תודעה טובה יותר עבורי; הכלים שרכשתי, מהחוויה של שתיקה ומדיטציות, איפשרו לי חיים פנימיים טובים יותר.  במקביל להבנה שאת שקורה (לי) בחוץ, לרוב אינני יכולה לשנות,  הצלחתי להפנים שאת עולמי הפנימי אני (כן) יכולה לשנות ולנהל.

בהשראת מרכזים כמו, Spirit Rock בקליפורניה,  IMS במסצ'וסטס, ו – Moulin de Chaves שבדרום צרפת, יוצא לדרך בימים אלה, חלום רב שנים של עמותת תובנה להקמת מרכז קבע.  לשמחתי הרבה, אני לוקחת חלק במאמץ הזה ובכלים המקצועיים שיש לי, יחד עם שגיא בורנשטיין, יוצרת סרט לגיוס תרומות עבור בית קבע לתובנה.  בַּיִת לכֻּלָּנוּ.

במוצאי שבת הבאה, 21 באפריל, יוקרן הסרט לראשונה בסטודיו אינטגרל דוג'ו, רחוב האחים מסאלוויטה 7, תל אביב-יפו.  אנא, ראו עצמכם/ן מוזמנים/ות לאירוע החגיגי להשקת הקמפיין לגיוס כספים למען מרכז קבע.  בהמשך, יפורסם הסרט גם באינטרנט.