כמה חיכיתי לרגע הזה

איש לא חייב להבין אותי, אבל כמה חיכיתי לרגע הזה.

בכל מקרה, במיוחד בימים חשוכים אלה, כמה שמחה אני שסרטיי משמשים לעידוד הפיוס וההבנה בינינו – הישראלים והפלסטינים.
*עותקי הסרטים הם בתרגום לאנגלית. תודה לפורום המשפחות השכולות שהוא בכלל קיים.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דודו פלמה  On 8 בדצמבר 2011 at 12:08

    אני לוקח חלק בשמחתך

    אהבתי

    • Yulie Cohen  On 8 בדצמבר 2011 at 12:25

      תודה דודו. אתה לוקח חלק; אני נותנת חלק ובכך עוד יותר גדלה שמחתי!

      אהבתי

  • poochys  On 8 בדצמבר 2011 at 16:12

    כל הכבוד יולי. הלוואי שפורום המשפחות השכולות משני הצדדים ילך ויקטן.

    אהבתי

    • Yulie Cohen  On 8 בדצמבר 2011 at 16:36

      תודה פוכי. האמת היא שאת מייחלת לעובדה שיהיו פחות משפחות שכולות כמובן בצדק, אבל מי ייתן ויותר ויותר משפחות שכבר שכלו את יקיריהם יבינו שהכוח לא מנצח ויצטרפו לפורום הזה.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: