הנשיא שאנס

משושנה של טרנטינו למדתי שיעור במתיקותה של הנקמה. כן, נקמה. לא שמחה לאייד.

פגעו בי, לא הביעו חרטה, לא לקחו אחריות, לא ביקשו סליחה, נקמה היא תגובה הולמת.

עושה טוב, לנשמה כואבת. כן.

לכן אני מציעה לקרוא לו מעכשיו:

הנשיא שאנס.

אין משה ואין קצב.

הנשיא שאנס.

הנשיא שאנס לא לקחת אחריות

לא ביקש סליחה

לא ביקש מחילה

לא הביעה חרטה.

הנשיא שאנס

המשיך וצעק שכולם שקרנים

והאמת אצלו.

הנשיא שאנס ראוי

לחיפצון בחזרה;

לא נזכיר את שמו

נזכיר רק את תפקידו (לשעבר)

לא נזכיר את היותו יצור אנושי

נזכיר רק את הנשיא שאנס

נייבש אותו כ-חפץ

כפי שעשה לכל הנשים שעבדו תחתיו

כפי שהשתמש בכל הנשים שעבדו אצלו

(או שמא רק אלו שממש, אבל ממש,  מצאו חן בעיניו)

לא נבזבז את רגשות החמלה שבנו, כלפיו

ולו, כי לא הביע חרטה

ולו, כי המשיך לטעון שהאמת אצלו

והן משקרות

ולו, רק הודה ואמר סליחה, טעיתי. אני מבין שפגעתי.

אבל לא. הוא חפץ.

הוא לא ראוי לשם

ולא מגיעה לו חמלה.

הנשיא שאנס

ראוי לייבוש כמו צמח בעציץ שלא מקבל מים

כמו שאנחנו, בדרך כלל, לא נוהגות לייבש

לא ניתן לו מים וגם לא חלב (סיסרא, יעל)

מהיום, כאשר נזכיר אותו

נאמר:

הנשיא שאנס.

כולנו נבין, כי

הרי למרבה השמחה

הוא הנשיא

היחיד (שנתפס) שאנס.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: