דרושה: סולידאריות

אובדן החיים ביפאן, בלוב, בתימן, במצריים בעזה ובאיתמר

נראה בדיוק אותו הדבר.

עם ארונות קבורה, או בלי,

אנשים בוכים,

אנשים כואבים,

אנשים אבודים,

אנשים נואשים.

כולנו  רוצים שיקירינו יישארו לצידנו

כולנו רוצים לא לאבד.

מתי יבינו בני האדם,

שהטבע חזק מאיתנו.

מתי יבינו בני האדם,

שללא סולידאריות,

נמשיך להרוג אחד את השני

וכלום לא ישתנה.

מתי כבר נבין

ש

העצב הוא אוניברסאלי;

אין יותר ואין פחות,

יש רק שלי ויש שלך

והוא לא שונה

כי אני ואת או אתה

מאוד דומים

כי

כולנו רוצים אהבה

ולחם

וחום

וקצת יותר מכל זה

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: