דרושה: סולידאריות

אובדן החיים ביפאן, בלוב, בתימן, במצריים בעזה ובאיתמר

נראה בדיוק אותו הדבר.

עם ארונות קבורה, או בלי,

אנשים בוכים,

אנשים כואבים,

אנשים אבודים,

אנשים נואשים.

כולנו  רוצים שיקירינו יישארו לצידנו

כולנו רוצים לא לאבד.

מתי יבינו בני האדם,

שהטבע חזק מאיתנו.

מתי יבינו בני האדם,

שללא סולידאריות,

נמשיך להרוג אחד את השני

וכלום לא ישתנה.

מתי כבר נבין

ש

העצב הוא אוניברסאלי;

אין יותר ואין פחות,

יש רק שלי ויש שלך

והוא לא שונה

כי אני ואת או אתה

מאוד דומים

כי

כולנו רוצים אהבה

ולחם

וחום

וקצת יותר מכל זה

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עופר דגן  On 17 במרץ 2011 at 18:48

    אני מסכים עם כל מה שאת כותבת, אך המציאות יותר חזקה מכל זה.

    הלוואי ואפשר היה לעשות שלום.

    אהבתי

    • Yulie Cohen  On 17 במרץ 2011 at 21:40

      אכן המציאות בחוץ היא המציאות אבל כאשר היא יכולה להיות טובה יותר כאשר אנשים יעבדו על שינוי המציאות הפנימית שלהם… מקווה שהבהרתי היטב את כוונתי בכתיבה ובתגובה. תודה עופר.

      אהבתי

  • דודו פלמה  On 17 במרץ 2011 at 21:35

    יפה כתבת. עכשיו צריך לגרום לזה לקרות…

    אהבתי

    • Yulie Cohen  On 17 במרץ 2011 at 21:42

      נכון דודו. וכמו שכתבתי לעופר דגן, המציאות היחידה שאנחנו יכולים לשנות היא זו הפנימית שלנו. ועל זה אני עובדת, כותבת, ממליצה וכד'. תודה שאתה מגיב כאן. מקווה להגיב גם אצלך בסלונה בקרוב. בהצלחה לך שם…

      אהבתי

  • טלי  On 20 במרץ 2011 at 13:50

    נכון (-:

    אהבתי

  • יוסי  On 13 במאי 2011 at 18:03

    לייק לפוסט!

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: