כשמדי צה"ל לא מתביישים

כשמדי צה"ל שלה

מתייבשים על חבל הכביסה או בתוך הבית,

אני שואלת את עצמי, בשביל מה?

לשם מה אנחנו מגדלים כאן, חיילים וחיילות?

האם זה למען המלחמה הבאה?

או ביטחון ישראל?

ואז,

מגיעה חיילת אחת במדים

ומזכירה לי, איך לא

מתביישים המדים.

התמונה הורדה מפייסבוק

ואני.

 מתביישת נורא.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • דודו פלמה  ביום 16 באוגוסט 2010 בשעה 15:53

    הצלחתי!!!
    היי יולי. מדי צה"ל לא מתביישים, כי מי שצריך להתבייש זה מי שלובש את המדים. כמו שאין דבר כזה "טוהר הנשק". הנשק איננו טהור. לעומת זה יש דבר כזה טוהר נושא הנשק. אותו דבר עם מדים ובושה.

    אהבתי

  • דפנה לוי  ביום 16 באוגוסט 2010 בשעה 16:00

    יש מצב שהיא שבתמונה כמו כולנו גויסה גיוס חובה ונתנה את הכותרת הזו בציניות מוחלטת?

    אהבתי

  • Yulie Cohen  ביום 16 באוגוסט 2010 בשעה 17:38

    דודו, המדים מבחינתי הם המטאפורה וכמובן שבני האדם הם היצורים שאמורים להתנהג כמו בני אדם ולא המדים…

    דפנה, לצערי אני חוששת שלא מדובר בבחורה צינית.
    ראי גם כאן:

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1184847.html

    אהבתי

  • אגנוס  ביום 16 באוגוסט 2010 בשעה 21:14

    חיילת עשתה שטויות, נקודה. אני מקווה שהיא תשלם את המחיר על כך.
    את לא צריכה להתבייש, לא עשית שום דבר רע. גם המדים לא.

    אהבתי

    • Yulie Cohen  ביום 17 באוגוסט 2010 בשעה 14:30

      תודה לאגנוס. אולי באמת הגיע הזמן שאני אפסיק להתבייש בדברים שאני לא עושה ולא אני עושה. באמת תודה.

      איל, אם היו לבחורה הזו את הכלים להבין את המחאה נגדה כנראה שלא הייתה מצטלמת כך ובטח לא מפרסמת כך ובטח לא עיוורת כל כך. בערות היא בערות.

      שלומי, אין קשר בין הטראומות שעושה הצבא לילדים לבחורה הזו והצילום הזה. אנחנו לא מסכימים. הטיפול והריפוי של טראומה הוא לא בהשפלה וביזיון.

      טלי, אנחנו מסכימות ומעכשיו, גם אני לא מתביישת יותר בדברים שלא אני עשיתי. ואיך שמחתי אמש על פסיקת בית המשפט על הריגת עביר. יש תקווה.

      אהבתי

  • אייל  ביום 17 באוגוסט 2010 בשעה 5:27

    המדים אולי לא מתביישים, אבל המדים (והחיול, הגיוס והשרות) עוזרים לכך שהרבה נערים ונערות מתייחסים לפלסטינים כפותים כמו טאפט, רקע, נוף "מיוחד" כדי להצטלם לפניו למזכרת (כמו ההודים שיצולמו ואליהם יתייחסו דומה בטיול לאחר השרות).
    אין ספק שהשרות הצבאי בכלל ובמחסומים בפרט תורם להתבהמות המשרתים. הבחורה אף כועסת על צהל ש"מפקיר" אותה והוציא אותה משרות המילואים. אין לה הכלים להבין כלל את המחאה כלפיה.

    אהבתי

  • shlomiyosef  ביום 17 באוגוסט 2010 בשעה 6:48

    ילדה מסכנה
    ילדים מסכנים
    ששולחים אותם בגיל צעיר
    להיות שוטרים
    לראות אנשים מבוגרים מושפלים
    מכוסי עיניים
    אזיקון סוגר את ידיהם
    הילדה הזו הייתה צריכה להיות באוניברסיטה
    אולי סתם צריכה להיות בטיול בחו"ל.

    ב87- השתחררתי ומילואים עשיתי בשטחים עם פלוגות
    סדירות של ילדים מפוחדים או עם ביטחון עצמי מופרז.
    ועצרתי בגופי דברים לכאורה שטותיים של ילדים שעושים
    אבל להבנתי הם היו נוראיים ולא ראויים לבני אדם.

    אז התמונה הזו לא מזעזעת אותי ולא מביישת אותי

    זוכרים תמונות של ילדים, לוחמים, שמצטלמים עם גופות של מחבלים?

    הצבא הזה בא להגן על המדינה
    אבל לילדים שלנו הוא עושה טראומות לא פשוטות
    ממש לא פשוטות!!!

    שלומי יוסף

    אהבתי

  • טלי  ביום 17 באוגוסט 2010 בשעה 7:57

    לא ילדה ולא מסכנה.

    בחורה טיפשה שאמורה לקחת אחריות על הבחירות הטפשיות שלה ושלא מתייחסת לבני אדם אחרים כאל בני אדם.

    אני לא מתביישת, כי אני לא מרגישה שאני עומדת מאחוריה או שהיא מייצגת אותי בשום צורה, רק נגעלת.

    אהבתי

  • איל  ביום 17 באוגוסט 2010 בשעה 11:41

    לא צינית בכלל.
    הנה עדות של מישהו שניסה להידבר איתה.
    http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=301296&blogcode=11982373

    אהבתי

  • Yulie Cohen  ביום 17 באוגוסט 2010 בשעה 14:40

    והנה עדכון מיונתן אמיר

    http://yonatanamirsnotes.wordpress.com/2010/08/17/pris_pics/

    אהבתי

  • העלמה עפרונית  ביום 17 באוגוסט 2010 בשעה 20:32

    ועולה השאלה, את הפנים שלה טשטשת, אבל את שלהם לא?

    אהבתי

  • Yulie Cohen  ביום 18 באוגוסט 2010 בשעה 5:46

    לעלמה העפרונית המטשטשת עקבות עם שם בדוי,
    לא היא אני שטשטשתי את פני החיילת עדן אברג'יל כי אם YNET.
    את פני הפלסתינים הכפותים, מטשטשים בדי הפלנליות שסוגרות להן את העיניים. ואת, שעינייך אינן סגורות, והרגישות שלך כנראה הרבה יותר גבוהה משלי, אתך הסליחה….
    יש כמובן לשים לב לעיקר ולטפל בחיים.

    אהבתי

  • העלמה עפרונית  ביום 18 באוגוסט 2010 בשעה 12:14

    איך שם בדוי אם יש אזכור של כתובת מייל ואתר שחשופים בפנייך לחלוטין?
    הביקורת כמובן לא הייתה כלפייך בלבד, אלא כלפי כל מי שפרסם את התמונות תוך טשטוש הפנים רק של היחידה ש*רצתה* לקחת חלק בצילום.
    דברים העיקריים והחשובים בחיים יש מי ששם לב. קטונתי.

    אהבתי

  • Yulie Cohen  ביום 18 באוגוסט 2010 בשעה 20:07

    לעלמה העפרונית, אתך הסליחה על שלא שמתי לב לאתר. עכשיו ראיתי. וראיתי שם תמונות יפות.

    הטשטוש של פני החיילת, חשובים לטעמי, כי הם מדגישים את החרפה; הבושה שיש למדינת ישראל חיילות שלא רואות מסביבן למטר.

    והעיקר בעיניי הוא שהיא לא רואה ממטר – החיילת – כמו גם שר הביטחון שלה וראש הממשלה שלה. רק את הכיסאות שלהם הם רואים ועליהם הם שומרים. לא על האזרחים ולא על ילדי האזרחים.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: