פרנסה ויצירה

אם הייתי יכולה ליצור לא-בעברית, הייתה הפרנסה קלה יותר.

לא היצירה, הייתה קלה יותר. הפרנסה הייתה קלה יותר.הפרנסה  מהיצירה.

כי עברית קוראים מעט מאוד אנשים ואנגלית קוראים מאות מיליוני אנשים.

תמיד חשבתי שכשאהיה גדולה,

אהיה כמו האיש מהסיפורים, שבמשך היום עבד כפקיד, בביטוח לאומי,  ובלילה כתב שירים,  והיה  מאושר.

כי הייתה לו פרנסה.  והייתה  לו יצירה.

אז אולי הגיע היום  שאגשים החלום:

ביום, אעבוד בחקלאות. באדמה.

 ובלילה אכתוב.

רק מתי יישאר הזמן לצלם את מה שאכתוב?

ולערוך?

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אורנה  On 2 באוגוסט 2010 at 17:55

    יולי
    ניסיתי את השיטה הזו בשנים האחרונות. בבקר זבנית בערב יוצרת. אח"כ בבקר עוזרת בית, בערב יוצרת. חיי חברה, אין זמן.
    למרבה הצער, הגוף נשבר מהר. עכשיו חולה מאד. אין פרנסה אין יצירה.
    יש המתנה אופטימית לשיפור. הסטודיו מחכה לי.
    ראיתי שאת מנסה להתמודד על ידי מכירת ביתך, הלוואי הייתי יכולה לקנות אותו, אפילו עם שותפים. אבל יש לי שכר דירה וחובות בערך של חצי דירה. בינתיים ישנה, ביקורי רופאים. ים בלילה, כשלא מזיעים, להקלה על העצמות ואמונה שאיזהו מהקב"הים יעזור לי בסוף, כי אומרים שהם עוזרים/ הן עוזרות למי שעוזר לעצמו.
    לאור האמור לעיל, יכול להיות שחקלאות היא נתיב קצת מפרך.
    יכול להיות שעדיף חרדית, אולי יהיו הקלות במס ומענקים.
    מאחר שאני מבלה הרבה במיטה עם המחשב. ראיתי את הסרט על זקנך לאחרונה.
    מעריכה את מאמציך
    חיזקי
    והמנעי מחקלאות ועבודות נקיון
    ( :

    אהבתי

  • אורי  On 2 באוגוסט 2010 at 21:38

    אני איתך לגמרי.
    ראית כבר את "המדריך למהפכה"?
    נדמה לי שזה האזור היחיד שבו יש סיכוי אמיתי לפתור משהו.

    אהבתי

    • Yulie Cohen  On 3 באוגוסט 2010 at 13:20

      ואורי, טרם ראיתי את המדריך למהפכה. האם אתה מניח שרשות שידור ציבורית כהלכה תאפשר לנו- יוצרי קולנוע תיעודי – פרנסה?

      אהבתי

  • שרון  On 3 באוגוסט 2010 at 5:37

    הו, יולי, נגעת כאן בכמה משפטים כואבים וקולעים על נושא חשוב ומרכזי בחייהם של אנשים שהם, מה לעשות, יצירתיים, וזה רק מסבך את החיים, להיות יצירתי, להיות רגיש.
    ה"דיי-ג'וב" כדבר עיקרי הוא מרכזי בחייהם של חסרי האמצעים. אני מעולם לא הצלחתי, וגם לא ממש היה לי זמן או כסף לנסות, לחיות מהיצירה (צילום). במובן אחר, כשעבדתי במקצועי כאדריכל, שזה תחום יצירתי כמובן, גיליתי התנהלות אפורה ומבאסת ומעט מאוד עיסוק ביצירתיות ביום יום.
    מעטים כנראה יכולים לעסוק רק ביצירה ולהתפרנס מזה. הדיי-ג'וב הכרחי לרבים. אם אפשר לשלב עבודה ולעסוק ביצירתיות בלילות זה טוב, ומתיש. יש גם ילדים ועניינים אחרים. בעיה. זה נושא גדול, מורכב ומתסכל רבות ורבים.

    אהבתי

  • Yulie Cohen  On 3 באוגוסט 2010 at 9:04

    תודה אורנה
    תודה אורי
    ותודה שרון

    אולי באמת יש נחמה ב"צרת רבים".

    אם אגלה דבר חדש, מבטיחה לעדכן. מקווה שגם אתם.

    אהבתי

  • דפנה לוי  On 3 באוגוסט 2010 at 9:45

    נדמה לי שהצלחת בזה לא רע במהלך השנים, לא?

    אהבתי

    • Yulie Cohen  On 3 באוגוסט 2010 at 13:18

      נכון דפנה. ה"הצלחה" הזו נמצאת במשבר לכן נוצרה הרשומה הזו… תודה על האיזכור.

      אהבתי

  • טלי  On 13 באוגוסט 2010 at 16:11

    לא יודעת אם זה מנחם אבל אני לגמרי לא בטוחה שבאנגלית קל יותר להתפרנס מיצירה. אמנם יש הרבה יותר מבינים פוטנציאליים אבל יש גם הרבה הרבה יותר יוצרים פוטנציאלים מתחרים…
    אל ייאוש! (-:

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: