החומר ממנו קורצה התודעה

יום אחד לפני כמה חודשים הגיע אלי המייל הבא:

ביחידה להדמיה בבית החולים איכילוב בת"א נערך מחקר בנושא "החומר ממנו קורצה התודעה: תהליכים מוחיים המתווכים מצבים נורמאליים ואלטרנטיביים בתודעה האנושית".  במחקר תיכלל גם קבוצת נבדקים שיחקרו בזמן מדיטציה.

לשם כך דרושים מודטים בעלי ניסיון מצטבר של 1200-4000 שעות.

ההשתתפות במחקר כרוכה בהגעה למפגש חד פעמי באיכילוב בן 3-4 שעות, בזמן שייקבע מראש עם כל נבדק.ת בהתאם ללוח הזמנים שלו/ה. במסגרת המפגש תיערך בדיקת EEG ו– MRI בזמן עריכת מדיטציה.

בתום הניסוי יקבל כל נבדק תשלום בסך 150 שקלים וכן דיסק עם תמונות של מוחו.

לפרטים נוספים ולהשתתפות במחקר יש לפנות אל מיכל גרוברגר במייל
miballas@gmail.com

אני לא מכירה את מיכל גרוברגר אישית, אבל כתבתי שאני מתעניינת.

במייל החוזר היא כתבה:

גיוס הנבדקים למחקר צפוי להיערך על פני ארבעת החודשים הקרובים. מדי פעם אני מקבלת מהמעבדה מספר זמנים אופציונליים להשתתפות. ברשותך, אשלח לך את הזמנים האלה במייל בכל פעם שאדע אותם, ואשמח אם תוכל/י לכתוב לי או להתקשר אלי כאשר אחד המועדים שאציע נוח לך. כך אני מאמינה שבשבועות/חודשים הקרובים יימצא זמן לכולם.

תחת שמה של מיכל גרוברגר בעברית הופיע גם שמה באנגלית מלווה בתואר הבא:

Michal Gruberger
Department of Psychology, Tel-Aviv University
Functional Brain Imaging Unit, Wohl Institute for Advanced Imaging, Tel-Aviv Sourasky Medical Center

WOW.  מאוד התרשמתי.

התרשמתי  לא רק מהתואר של מיכל גרוברגר, אלא בעיקר משיתוף הפעולה במחקר בנושא השפעת המדיטציה על המוח בין המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב לבית החולים איכילוב.

מחקר על איך אנחנו יוכלים לעזור לעצמינו ללא צורך בעזרה מבחוץ.  המדיטציה.

לא שטרם נכתב בנושא (לא בעברית), אבל לבטח יש עוד מה לגלות חדש באיזורי המוח והנפש האנושית ולהרחיב את קהל המתעניינים.  מרתק.

השבוע, נמצא הזמן המתאים ומיכל כתבה  כך:

קבענו ליום ה', 22 ביולי, בשעה 11:30. להזכירך, מדובר בניסוי EEG ו- MRI שאורכו 3.5-4 שעות, והתשלום עליו הוא 150ש"ח.

1. הוראות הגעה: אגף ה', איכילוב, קומה -1, האגף להדמיה תפקודית
2. בבקשה לחפוף ראש בבוקר אותו היום, ולא לשים כל חומר על השיער. זה חשוב כדי לשפר את מוליכות האלקטרודות של ה-
EEG.
3. לשם שיפור המגע בין האלקטרודות לראש אנחנו משתמשים בג'ל אפור כזה, שיורד בקלות עם מים. קחי בחשבון שיכול להיות שבסיום הניסוי תרצי לחפוף כאן ראש (יש לנו שמפו ומגבת) או לחילופין ללכת הביתה לחפוף.
4. כחלק מהפרוצדורה הרגילה של השתתפות בניסוי
MRI הסריקות נמסרות לרדיולוג לבדיקה. באם נמצא ממצא המידע מועבר לרופא המשפחה של המשתתף בניסוי. לכן את מתבקשת גם להביא עמך שם, טלפון וכתובת של רופא המשפחה שלך.
5. אם יש בסביבתך עוד אנשים שמעוניינים להשתתף בניסוי – בשמחה!
6. מצורף
טופס מתכות, אנא עברי על כל הסעיפים ואשרי לי במייל חוזר שאת מתאימה לניסוי.

נתראה,
מיכל

ועכשיו, שהגיע הרגע וביום חמישי אשהה בבית החולים איכילוב כארבע שעות כחלק ממחקר על התודעה של האדם, שבעקבותיו יהיה בידי דיסק עם תמונות המוח של עצמי, אולי עוד אוכל לשלב בין תרומה למדע, כמו שאמרה לי מיכל בטלפון, לבין העיסוק העיקרי שלי שעוסק בתמונות.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דפנה לוי  On 18 ביולי 2010 at 19:13

    ומתי נקבל דיווח? עד כמה הם יצליחו באותה הזדמנות גם לקרוא את המחשבות שלך? תודעה וחומר, השילוב הזה, דקארט מתהפך בקברו…:-)

    אהבתי

  • Yulie Cohen  On 18 ביולי 2010 at 19:46

    דפנה, לעניין תוצאות המחקר, אני בודקת עכשיו מתי אפשר יהיה לקרוא אותן

    אבל, בעיניין המחשבות (שלי), הכוונה העיקרית של המחקר היא בבדיקת מודטים וקריאת ה"אין מחשבות"…

    ולמה את מחברת חומר לתודעה? האם את מתכוונת למכשיר ה – MRI והמגנטים? וגם, אם לא קשה, אנא הרחיבי על דקארט

    אהבתי

  • דפנה לוי  On 19 ביולי 2010 at 19:33

    התכוונתי לשם המחקר, החומר ממנו קורצה התודעה… ודקארט? הוא השתדל כל כך להפריד בין גוף לנפש, בין החומר לתודעה, ואחר כך התפתל והתפתל כדי לנסות להבין איך שני אלה בכל זאת מתקיימים ביחד, שמיד כשקראתי את שם המחקר הזה חשבתי עליו. זה הכל.
    ספרי קצת על המדיטציה שלך. אולי איזה פוסט בנושא?

    אהבתי

  • Yulie Cohen  On 19 ביולי 2010 at 21:53

    אז מסתבר, דפנה, וכל השאר, שיש קשר בין חומר לנפש:

    ניפסלתי היום להשתתפות במחקר בעקבות הרסיס שנכנס לגופי בפיגוע בלונדון נגד צוות אל על ב – 1978 מחשש כי חלק מתכתי עדיין נמצא בגופי וה – MRI לא מסתדר אתו…

    סליחה לכל המתעניינים – אני לא חלק מהמחקר הזה – נכון לעכשיו.

    אשר למדיטציה, תודה דפנה שאת מתעניינת, אנסה לכתוב רשומה בנושא. אכן, הנושא ראוי. השאלה היא מה אפשר לכתוב עליו… עוד נראה…

    בכל מקרה, תודה דפנה.

    אהבתי

  • Yulie Cohen  On 20 ביולי 2010 at 20:48

    עדכון:

    השתתפותי המחקר בוטלה לאחר שאי אפשר היה להוכיח שאין בגופי שאריות מתכת מרסיסי רימוני היד שנזרקו עלי ועל ייתר דיילי ודיילות אל על בלונדון ב – 1978.

    למיטב ידיעתי הוצא מזרועי הרסיס היחידי שחדר לגופי, אבל מסתבר שלא כך הדברים כאשר מודבר בבדיקת MRI שלא חלה עליה חובת ביצוע כתוצאה ממצב בריאותי.

    אני מצטערת שלא אוכל לקחת חלק במחקר המרתק הזה. אולי עוד אהיה עדה לו מהצד.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: