J Street, התקווה

שבוע לאחר משט הדמים, יש ייאוש ויש תקווה.

לקבוצה בפייסבוק שקוראת לראש הממשלה ולשר הביטחון להתפטר הצטרפו כ – 660 איש.
על ה עצומה הכלל-אינטרנטית חתמו פחות ממחצית.

במחאה אמש בתל אביב דווח על כ – 6,000 "פעילי שמאל".  ארבעים ושלוש (43) שנים של כיבוש.

ייאוש גדול. אני לבד. אנחנו בודדים.

מזל שנפגשתי עם נועם לסטר במהלך השבוע, באירוע על קולנוע דוקומנטרי בסינמטק תל אביב, מה שעזר לי להרגיש שאני לא לגמריי לבד כאן.

אבל בכל זאת, איני יכולה לחדול מלחשוב שישראל הולכת מידרדרת, מידרדרת והולכת, ולי אין לאן לברוח.
איני יכולה לבטל את השאלה, שעולה בי שוב ושוב השבוע, לאן אבריח את בנותיי כאשר כבר לא תהיה ברירה.
אין לי דרכון נוסף. אני ישראלית בת ישראלים, דור שישי בתל אביב-יפו.

האימייל השבועי מהארגון היהודי אמריקאי J STREET הוציא אותי קצת מהייאוש. הם כותבים:

"Now nearly 5 days after the Gaza Flotilla disaster, we still don't yet know the full scope of the damage to the peace process, to Israel's international reputation, and to multilateral efforts to convince Iran to change course on its nuclear program. Yet there is real hope that the Obama Administration will act to turn this tragedy into an opportunity – most importantly for truly bold action to resolve the conflict through a two-state solution. There is also real hope that the counterproductive closure of Gaza may be modified so that weapons are kept out but sufficient humanitarian aid is allowed in. In the other hand, you've got a blockade up that is preventing people in Palestinian Gaza from having job opportunities and being able to create businesses and engage in trade and have opportunity for the future. What's important right now is that we break out of the current impasse, use this tragedy as an opportunity so that we figure out, how can we meet Israel's security concerns, but at the same time start opening up opportunity for Palestinians"

אמן. מכיוון שאני מאמינה שהעתיד "שלנו" בידי J STREET לכל הפחות במשך כהונת אובמה, נשיא האימפריה, יש תקווה.