קוֹמְפִּילַצְיָה

האמריקאים, לכל הפחות אלה שאני פגשתי בשבועיים האחרונים, מעריכים את מפרי 'הסדר הטוב'.  במיוחד את מפרות ה'סדר הטוב'.  היה לי טוב לשבת עם נשים וגברים אמריקאיים, יהודים, נוצרים ומוסלמים, ולשמוע צלילים שכמעט וכבר אינם נשמעים כאן כלל.  צלילים שאומרים לי שאני מדברת לעיניין.  קולות שאומרים שלא חייבים לצעוק בכדי שיישמעו אותי.  אנשים ששומעים גם לחישה.  אולי אפילו תפילה. או תקווה.

בתחילת המסע, הייתי אופטימית. חשבתי שהכול התהפך לטובה. שאובמה התחיל את המהפכה. שבאמריקה מבינים שישראל היא הילד הרע בשכונה אבל שגם הפלשתינים חייבים להתעשת. לא פחות ולא יותר מישראל.  בהמשך הדרך, ראיתיאחרת. אולי זה ההבדל בין ניו יורק לאמריקה.  אבל בצפון קרולינה ובוסטון, נראה שישראל היא סרבנית שלום כרונית.

עטיפת די.וי.די זו הוכנה על ידי  Women Make Movies  המפיצים את סרטיי באמריקה.  הנשים שם החליטו לשווק את ישראל שלי בקוֹמְפִּילַצְיָה.  אולי גם לסכסוך הישראלי-פלשתיני, והיהודי-ערבי, הגיע זמן הקוֹמְפִּילַצְיָה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ראובן כהן  On 13 באפריל 2010 at 3:17

    בטח כתבת יפה. רק שאני לא מצליח לקרוא פונט כל כך קטן, בלבן על רקע שחור.

    אהבתי

    • Yulie Cohen  On 13 באפריל 2010 at 3:53

      ראובן כהן תודה. אני בודקת כרגע את האפשרויות להגדיל את הפונט או לשנות את הצבעים. יולי

      אהבתי

  • bddaba  On 13 באפריל 2010 at 9:26

    כן, כולם צריכים להתעשת, גם אנחנו וגם הם, הפלשתינאים. אף אחד לא מתעשת בינתיים. אין לי בעיה עם גודל הפונט וצבעו. יפה בעיניי וקריא. שרון רז

    אהבתי

    • Yulie Cohen  On 13 באפריל 2010 at 9:40

      תודה רבה שרון. ביקרתי עכשיו גם בחדש שלך. קשה להתרגל לתצוגה החדשה. עדיין מתלבטת. להית' בבלוגספירה. מרגיש (לי) קצת נטוש כאן.

      אהבתי

  • bddaba  On 13 באפריל 2010 at 9:44

    אני חושב שזה ריגשי, פסיכולוגי. בתכלס זו רק פלטפורמה טכנית אחרת. הדף הראשי המיועד החדש של רשימות ימשיך ללנקק לכל הפוסטים של כולם, פשוט החוצה ולא פנימה. נתרגל. אני כבר נרשמתי לכמה וכמה בלוגים בוורדפרס, של כותבים מרשימות שעברו משם, וזה נוח. מקווה שתרגישי שפחות "נטוש" לך כאן במהירה.

    אהבתי

  • Yulie Cohen  On 13 באפריל 2010 at 22:10

    Karen Maseng, Los Angeles April 13 at 9:13pm
    I added a little to the blurb I sent you and I'd be honored if you put it on your blog with my name. Thank you.

    "The media seems to show Israel only when it does bad things. It never shows the good. It is not a balanced picture at all and it forces me into a position I never thought I'd be in, which is the defender of Israel. I write letters to editors asking for a balanced view but of course, I rarely get a reply. The corporate media is pro Arab because Arabs have oil and American liberals who know better than to listen to the media when it comes to American politics, for some reason are in love with the idea of Palestinians as victims and Israelis as the bad guy. Of course Israel makes it easy to be cast as a villain by treating its Arab citizens as an unpleasant underclass and by behaving the way it has been in the occupied territories. The problem is that all too often we like to see everything in black and white. We like the idea of an evil empire where victims and villains are clearly defined. We don't want to be bothered with complexities and the idea that sometimes both sides are right, both sides are wrong and both sides have heroes and villains. "

    אהבתי

  • noam  On 15 באפריל 2010 at 7:37

    בהצלחה עם הבלוג החדש-ישן. את הפונט אפשר להגדיל בזום. השחור נשאר שחור.
    גם בישראל יש מי שחושבים שאת מדברת לעניין. הם מעטים. גם באמריקה הם מעטים, אבל המעט שם הוא הרבה ביחס לכאן.
    ספרי עוד על מפגשים שהיו שם ובכלל.

    אהבתי

  • Yulie Cohen  On 15 באפריל 2010 at 11:38

    נוועם המון תודה. אשתדל לכתוב עוד. כי יש באמת המון מה. השאלה לפעמים היא עבור מה או מי. אבל אם אתה מתעניין זו כבר ממש סיבה טובה. אז שוב, תודה.

    אהבתי

  • זכריני  On 16 באפריל 2010 at 5:12

    יולקי
    המעבר איתך למערכת החדשה היא מעוררת – חדש וזר מוכר ומרתק..זה כמו לבקר אותך בביתך הספרותי החדש והיפה וביחד גם לפתוח ארגז או שניים. ברכות ובהצלחה!
    לגבי גודל הפונט..אשמח אם הוא יהיה קצת יותר גדול (למרות שהמשקפיים עושות את שלהן). שבת שלום ואהבה.

    אהבתי

  • Yulie Cohen  On 16 באפריל 2010 at 12:11

    תודה רבה זכריני.
    כמו שכתב כאן למעלה נועם לסטר, את הפונט אפשר להגדיל בזום, ובכל מקרה אני חוקרת את האפשרות להגדיל את גודל הפונט שמגיע עם שאר העיצוב הזה – שאהבתי אחרי בדיקה של כמה וכמה.
    שבת שלום והרבה אהבה.
    🙂

    אהבתי

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: