פורים, 1960

        היום, לפני חמישים שנה, עוד הלכנו יחד, יד ביד, אחותי ואני, לגן.  היא הפרפר ואני פרח.

על גב התמונה חתום פוטו.א. יפו, שדרות ירושלים 65 יוסף דה לה ריינה 13, שיכון דן – תל אביב 11.3.1960

מאז, ובמשך חמישים שנה, נפרדו, התחברו, הצטרפו ועזבו רבים לדרך, כי הלכתי ובחרתי דרכים משלי.

הנאמנות לעצמינו היא הדבר היחיד שיש לנו. היחיד. 

ובפורים, לשחרר קצת, ולהיות לאחרים.

סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.

תגובות

  • טובי  ביום 26 בפברואר 2010 בשעה 9:10

    שחררי את פתיחת הטוקבקים משאר הפוסטים. די, הסערה חלפה.

    אהבתי

  • יולי  ביום 26 בפברואר 2010 בשעה 9:24

    פורים שמח. אם יש דבר מה אישי לומר לי אפשר לכתוב אלי בפרטי. יורשה לי בבקשה להחליט מתי סערה עוברת ואיזו וכך גם לבחור מתי לפתוח ומה אצלי באתר. תודה.

    אהבתי

  • נועם  ביום 26 בפברואר 2010 בשעה 10:08

    הנאמנות לעצמנו היא להיות לאחרים

    .

    אהבתי

  • יולי  ביום 26 בפברואר 2010 בשעה 10:48

    הרב פרומן חושב כך ממש. יש לו תיזה (שמעתי אותה בשיעור אצלו) על "פורים תוירה" שבה הוא אומר שאת התורה צריך היה להתחיל לקרוא מפורים ולא מפסח. שכל הזהות היהודית שמבוססת על יציאת מצריים והיציאה מעבדות לחירות היא כבדות מיותרת שעדיף לראות את סיפור פורים כסיפור המכונן של היהדות על כל דמויותיו: מרדכי, אסתר והמן. בעיקר לחדול לקחת את עצמינו כל כך ברצינות, שהיא לטעמו של הרב פרומן "עבודה זה". (וכן, אני יודעת מה הוא אמר לאחרונה על מה היה עושה אם הייתה לו בת לסבית. מה לעשות אף אחד לא מושלם.)

    אהבתי

  • תמר  ביום 26 בפברואר 2010 בשעה 11:55

    אם את בעניין מקורות ,מתבקש להזכיר את יוסף ואחיו וכל מה שסביב אותו סיפור .
    שסופו יוסף : " אני יוסף אחיכם …" .
    אנחנו לא יודעים איך והיכן הדרכים נפגשות .

    אהבתי

  • יולי  ביום 26 בפברואר 2010 בשעה 12:08

    אמן ןאמן
    מי ייתן ודרכי כולנו ייפגשו
    ונראה כי כולנו בני אדם
    ונחדל לפגוע האחד בשני

    אהבתי

  • אילן  ביום 26 בפברואר 2010 בשעה 12:52

    אני לא מסוגל להבין נתקים כאלה,
    גם על רקע קשה
    זה בוודאי מאד כואב

    אהבתי

  • יולי  ביום 26 בפברואר 2010 בשעה 13:31

    נכון. מאוד כואב.
    אבל אתה יודע, קין והבל היו אחים ושם זה נגמר עוד יותר גרוע. וזה מהסיפורים הראשונים של התורה של היהודים. אז אולי כל זה הוא בבסיס הטבע האנשוי. אולי? רק רצוי באמת להתפתח אולי.

    אהבתי

  • שלומי  ביום 26 בפברואר 2010 בשעה 17:08

    יולי הקטנה….
    🙂

    אהבתי

  • טלי  ביום 26 בפברואר 2010 בשעה 17:31

    כן רגשות.

    תודה על זה, ופורים שמח(-:

    אהבתי

  • יולי  ביום 26 בפברואר 2010 בשעה 18:11

    תודה שלומי. אין כמו התום הזה של השנים הראשונות. אין.

    תודה טלי יקרה. פורים שמח גם לך ומלא במלאכים
    :-))

    אהבתי

  • נבט חיטה  ביום 26 בפברואר 2010 בשעה 22:25

    התמונה, המילים המצורפות.
    מזדהה עם התוכן.
    שיהיה חג שמח ופורימי להפליא.
    וכמו ששלומי אמר…

    אהבתי

  • גלית חתן  ביום 27 בפברואר 2010 בשעה 13:50

    עם חיוך שמח מכל הלב
    אי אפשר להפסיק להסתכל
    🙂

    אהבתי

  • יולי  ביום 27 בפברואר 2010 בשעה 21:02

    לנבט חיטה

    ולגלית חתןhttp://www.notes.co.il/yulie/65478.asp

    אהבתי

%d בלוגרים אהבו את זה: