וידאו ארט על איש יקר

בניסיוני האינסופי להבין מי אני ולמה דווקא כאן, עובדת היותי נינה של יוסף אליהו שלוש הייתה תמיד חלק לא זניח במציאת תשובות. 

סבא רבא נולד ביפו ב – 1870. לימים, עבר לנווה צדק, לאחר שבנתה שם המשפחה את ביתה. הוא חי שם עם הוריו, אהרון שלוש שהגיע כילד מאלג'יר, ושרה לבית ברוך מצליח מבגדד. בבית ההוא נולדה גם בתו, סבתי, בתחילת המאה העשרים. ב- 1909, היה סבא רבא, יוסף אליהו שלוש, אחד משישים ושש משפחות שהקימו את אחוזת בית, תחילתה של תל אביב. הוא שימש חבר מועצת העיר ופרסם מאמרים בעיתונות העברית והערבית.  ספרו האוטוביוגרפי פרשת חיי התפרסם לראשונה ב- 1931, ראה אור בשנית בהוצאה משפחתית ב-1973, ובשנת 2005, הוצא על ידי בבל. קראתי בספר כילדה, וחזרתי אליו כבוגרת, ועם הזמן, כמו יין טוב, הוא נהיה לי כתורה פרטית משלי.  צוואה רוחנית של אבא של סבתי האהובה יהודית כהן; האיש מלא התום לב והאמונה ברוח האדם היהודי והערבי כאחד, מציג בספרו מבט מקורי על ההיסטוריה המוקדמת של תל אביב וזווית ייחודית, אוהדת וביקורתית כאחת, על המפעל הציוני.

וכך, כאשר הוזמנתי להציג בתערוכת וידאו ארט מרחב ביניים (2009), במרכז האתני הרב תחומי ענבל במרכז סוזן דלאל, על ידי האוצרת כרמל גוטליב קמחי, ידעתי מייד שאני רוצה לשוב לכור מחצבתי, לתורה שלי, לצטט ממנה ולשוחח איתה. 

בשותפות עם איתי פינקלשטיין, המוסיקאי יונתן אופיר, ואהובי אדם פרימן שתרם את שפתיו וקולו, יצא לי לפגוש, וכמו כאילו ממש להכיר, את סבא רבא שמת שנים רבות לפני שנולדתי.  איש יקר. אתם מוזמנים גם.
 
         

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • אהרן  On 26 בינואר 2010 at 15:23

    ומעורר למחשבה.
    והמשפט "צריך לדעת כיצד להתנהג עם הערבי ואיך לחיות עמו"-וואלה- כנראה באתי מאירופה. אין לי מושג איך להתנהג עם הערבי. אולי גם כי יש יותר מערבי אחד.
    מעניין מה שלוש היה אומר היום…את חושבת שאת יודעת ?

    אהבתי

  • עמרם  On 26 בינואר 2010 at 16:09

    הספר שלו היה ונשאר שרטוט של הסטוריה אפשרית אחרת

    אהרון: אחד הסבים שלי היה ספרדי ירושלמי. הוא היה מדבר ביחיד (אולי מיטונימיה?) – הוא היה אומר: התורקי היה אז בארץ. ואז הלך התורקי ובא האנגלי. וכו – בתור ילד דימיינתי את התורקי כסולטן (או הזחל מעליזה בארץ הפלאות של דיסני, שזה אותו דבר) על ספה מרופדת, ואת האנגלי כחייל וג'נטלמן מהסרטים הישנים, שנכנס לחדר ומחליף את התורקי בכס השלטון

    כאן במזרח אנחנו מדברים בשם פרטי יחיד. כמו במדרש ("חווה" היא כל איש, "קין והבל" הם כל מלחמה…) – מן המוחש אל המושג. רוץ לספר לעמנואל קאנט

    אהבתי

  • עמרם  On 26 בינואר 2010 at 16:10

    עיקר שכחתי: עבודת הוידיאו מרגשת ויפה

    והנה הפנייה למאמר על אנשים דומים
    http://www.haokets.org/default.asp?PageID=10&ItemID=4506

    אהבתי

  • שאול  On 26 בינואר 2010 at 17:07

    הדבר הראשון שעולה בראש

    אשרי האיש אשר לא הלך בעת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב

    ארתור רופין,דוד בן גוריון וגולדה מאיר עליהם נאמר במסכת סנהדרין פרק י

    שלושה מלכים וארבעה הדיוטות, אין להם חלק לעולם הבא

    ישעיהו ליבוביץ'

    אספר לך משהו אנקדוטי.שלום (גרשום שלום) אמר לי פעם:אתה מאמין בתורה ואינך מאמין באלוהים.אמרתי לו: אתה אינך מאמין בתורה ואינך מאמין באלהים,אבל משום מה אתה מאמין בסגולת עם ישראל.

    ליוסף אליהו שלוש היתה האמונה בסגולת עם ישראל . אם אני מאמין במה שנקרא "סגולת עם ישראל" אז אי אפשר בו זמנית להשתייך גם לעם הציוני וגם לעם היהודי. הציונות היום כפי שהיא משתקפת באספקלריה מאירה היום היא לא צל של העם היהודי אלא הבבואה המהופכת של העם היהודי.

    אהבתי

  • אורי  On 26 בינואר 2010 at 18:01

    טיפוס מסקרן הסבא רבא שלך הזה. אנסה לשים יד על הספר שלו.
    (הלינק מהשם שלו לויקיפדיה, לא עובד)

    אהבתי

  • יולי  On 26 בינואר 2010 at 21:22

    אהרן, תודה. גם תקרא את עמרם אליך וגם, באמת אולי אתה לא "יודע איך להתנהג עם הערבי" באמת בגלל שבאת מאירופה, ואתה הוא המיקרוקוסמוס של הבעייה. אבל החדשות הטובות הן שהיא ברת תיקון; הכרה שמדינת היהודים תצליח להשתלב באיזור עד שלא תחדל מלהיות "קוץ אירופאי בתחת המזרח". וכך, אני מניחה היה חושב היום הסבא רבא שלי הצדיק שהיה גם יהודי מאמין. אבל ערבי.

    עמרם, תודה רבה. "אין שום אידיאליזציה בהיזכרות – ויש צורך עמוק בדיון שיעסוק בהשכחה – של יהודים ופלסטינים (או ערבים בכלל) שחלקו ושיתפו תרבויות עממיות או משכיליות: אורחות, נוהגים, שגרות, לשונות, נעימות, ספרויות בכתב ובעל פה, טעמים, השקפות, מסורות. יש דווקא "אידיאליזציה" (כלומר "אידיאולוגיזציה") בגרסה הרשמית של הזיכרון הציבורי: סכימטיזציה משטיחה ומרדידה, שהאינטרסים המובהקים שלה ברורים, שאינה רוצה שנזכור ונזכיר שאחד, "יהודי טוב"…"

    שאול, תודה, תודה ושוב תודה. שמת לב לסבתא רבא רבא מבגדד שלי?

    אורי, תודה רבה. גם תיקנתי וגם ממליצה לך מאוד על הספר.

    אהבתי

%d בלוגרים אהבו את זה: