הוצאת הספרים פראג ואני

בימים אלה, בהם מתקיימים קרבות של ענקים מול גמדים בתחום הוצאת הספרים בעברית, אני מבקשת להאיר, לרומם ולשבח הוצאת ספרים אחת קטנה ושמה פראג.

אם קיים באיזשהו מקום קשר בין אהבה לבין ספר, הוא נמצא בהוצאת הספרים פראג.  איני מכירה שם איש באופן אישי ועל פי כתובתם הם ממוקמים בכרכור.  בשנת 2003, עת סבלתי נורא, פגשתי את הוצאת פראג כאשר הושאל לי כוחו של הרגע הזה מאת: אקהרט טול, בתרגומה המצויין של עדית בן פורת. זה היה ניסיון להקל על סבלי ואכן, הספר פתח לי צוהר לעולם חדש ומבטיח וגם לפראג.

מאז, רכשתי, קראתי, למדתי, נהניתי ושוב קראתי כמה וכמה ספרים שתורגמו והוצאו לאור על ידי פראג.  חלק מהספרים גם קראתי מאוחר יותר בשפתם המקורית (אנגלית) ולכן יודעת לומר שמעבר לבחירת הספרים, גם עבודת התרגום מעולה.

הספר הבא היה מי מת? המוות כמורה לחיים מאת: סטפן לוין

אחריו הגיע מדיטאציה יהודית מאת הרב אריה קפלן

ואז, כוחו של הרגע הזה, מדריך מעשי מאת: אקהרט טול

ו דממה מדברת מאת אקהרט טול

המסע מאת ברנדון בייס

ודרך האמן בעבודה מאת ג'וליה קמרון.

וכך, נהייתה לי הוצאת פראג כחבר נאמן שלא מאכזב.

מאז, כל ספר חדש שהם מוציאים אני בוחנת לעומק חושבת "אולי?", ובכלל, הייתי רוצה לקרוא את רוב הספרים שהוצאו לאור על ידי פראג. בינתיים אציין שלושה ספרים חדשים הנמצאים בתוכנית שלי לרכישה, קריאה, למידה והנאה:
בלב ההבנה של תיך נאת האן,

המחסום האחרון מאת רשאד פילד

ועקרונות הבודהיזם הטיבטי של הדלאי למה ה – 14.

בנוסף, לוקחת אני את ההזדמנות הזו, וממליצה להוצאת פראג לתרגם לעברית ארבעה ספרים שנהניתי לקרוא באנגלית (שפתם המקורית) ואשר נראים לי מתאימים לקו שלהם ולקוראים הישראלים:

A Year To Live, Stephen Levine, 1997.

Unattended Sorrow, Stephen Levine, 2005.

A New Earth, Eckhart Tolle, 2005.  [תודה לאלון שעדכן כאן בתגובה: הספר כבר תורגם לעברית].

The Art of Writing, Teaching of the Chinese Masters, 1996.

ברכות חמות ממני להוצאת פראג.

 

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • אהרן  On 12 בינואר 2010 at 21:42

    ספר מצויין, אם כי מעט אמריקאי, ולא הצלחתי לעשותו ככתבו. ההקדמה חשובה מאוד, ומשם לעלעל כל פעם למקום אחר.

    אהבתי

  • טלי  On 12 בינואר 2010 at 21:46

    יפה וחשוב לפרגן ככה להוצאת ספרים שאת נהנית מספריה, ובעיקר כשמדובר בהוצאה קטנה.

    אישית אני לא אוהבת ספרים מהז'אנר הזה, אני קוראת בעיקר ספרות, אבל זה מרגש בעיני שמצאת לך סוג של "בית" לספרים שמדברים אליך.

    אהבתי

  • אלון  On 12 בינואר 2010 at 22:14

    תורגם לעברית ע"י הוצאת אופוס

    אהבתי

  • יולי  On 12 בינואר 2010 at 22:22

    אהרן, אנחנו מסכימים. העלעול בספר הזה תמיד מעורר השראה

    תודה טלי. לפרגן אני תמיד שמחה. לצערי לא בקלות אני מוצאת למי ומה…תודה.

    אלון, תודה. לא ידעתי ושמחתי לדעת
    http://opus.co.il/product_info.php?products_id=470
    ממליצה מאוד לקרוא אבל רק אחרי כוחו של הרגע הזה
    אני מניחה שקראת אתה את כולם.

    אהבתי

  • חני  On 12 בינואר 2010 at 23:05

    עוד ספר מומלץ שיצא בהוצאת פראג: "עצם הכתיבה" מאת נטלי גולדברג – ספר שמשלב את תפישת העולם של הזן עם הכתיבה. נראה לי שתמצאי בו הרבה עניין.

    אהבתי

  • מאיר  On 12 בינואר 2010 at 23:14

    הוצאת ספרים ישראלית שמכבדת את עצמה מוכרחה לקבל על עצמה גם יצירה ספרותית של יוצרים ישראלים, וזו לא הוצאה ישראלית במובן המלא של המובן. כמה חבל.

    אהבתי

  • שרון רז  On 13 בינואר 2010 at 8:04

    מה שטלי כתבה…

    אהבתי

  • מיכל  On 13 בינואר 2010 at 8:55

    ולשרון 🙂

    וחוץ מזה, פרגון=אנרגיה טובה
    נקודה
    .

    אהבתי

  • יולי  On 13 בינואר 2010 at 10:04

    חני תודה על ההמלצה. הסתכלתי בזה (באמצעות האינטרנט) ולא מצאתי בזה עיניין. אולי כי קראתי ואני חוזרת וקוראת ב – ART OF WRITING שעליו אני כותבת כאן. בכל מקרה, תודה רבה.

    מאיר,"הוצאה שלא מקבלת על עצמה יצירה ספרותית של יוצרים ישראלים", מעניין מה היא יצירה ספרותית בעיניך ומדוע אתה חושב שזה חבל. האם רק ספרים עם עלילה הם יצירה ספרותית? והאם ספרים שעוזרים לאנשים לסבול פחות ולהיות אנשים יותר חיוביים ותורמים לחברה שבה הם חיים,
    לא אולי חשובים יותר מעוד ועוד "יצירות ספרותיות בעברית" שמוצאים לאור ללא ערך ספרותי של ממש ואנשים כן קוראים בהם ולו בכדי להעביר את זמנם (כמו שהם צופים ב'האח הגדול') ולא נשאר להם מזה כלום ולא השתנה בהם דבר?

    למיכל ולשרון, תודה.

    והערה לאור התגובות: אני רואה בהוצאת הספרים פראג הרבה יותר מבית וחבר בשבילי. הם עושים לטעמי עבודת קודש. כן יירבו. ואני ממליצה לכל מי שמתעניין לנסות,לקרוא ולתת לעמו/ה לרדת מעץ ההתנשאות הספרותית. ספר שאין בו פוטנציאל לתרום לשינוי פנימי כלשהו של הקורא/ת אותו, והוא רק עוד חוויה שלא בהכרח שווה (היום, כשאין עוד הרבה עצים) את הנייר שהודפס עליו.

    אהבתי

  • ענת שן לוי  On 22 בינואר 2010 at 18:39

    יולי היקרה,
    בשם אילן לוי, המו"ל של פראג, וצוות העושות והעושים במלאכה, אני מודה לך על מילותיך הטובות. את מחממת את ליבנו.

    עבודה על ספר כרוכה אצלינו באלפי החלטות קטנות. לפעמים נדמה לנו שאנחנו טורחים יותר מדי, שהרבה התלבטויות מיותרות.
    ושאולי לא צריך לערוך כל ספר שלוש פעמים…
    אבל מסתבר שדבר מכל אלו אינו נראה מיותר, כשפוגשים את מי שיודע להעריך את זה.

    תודה גם לכל המגיבים האחרים על הפירגון,

    בתגובה למאיר – למרות שהוצאת ספר מקור היא הרבה יותר מורכבת בשבילנו, בכל זאת, בעל כורחנו כמעט (קשה שלא להוציא ספרי מקור כשאנחנו "עם הספר") הוצאנו כמה ספרי מקור שאנחנו מאוד גאים בהם.

    החדש והמופלא שבינהם הוא הספר "אגדות המוות ההפיך" שכתבה סימונה מצליח חנוך. על פי הגדרתו הוא ספר נשים – העוסק בסטריאוטיפ של הדכאון הנשי מנקודת מבט מפתיעה, רחבה ומעמיקה מאוד. (רמז: לא רק מי שסבלה או שסובלת מדיכאון תמצא בו שיח עמוק ומזכך).
    בימים אלו הוא עושה את צעדיו הראשונים אל קהל הקוראים, ובעיקר הקוראות, ואנו מייחלים לכך שיגיע לידי כל מי שתמצא בו תועלת, ריפוי והנאה.

    תודה על ההמלצות לתרגום, נשקול אותן
    ברצינות.

    תודה לך גם על הסרטים שאת עושה. הטריילר של "ישראל שלי" עשה עלי רושם עמוק. נראה שאת מגשימה הלכה למעשה ובכישרון רב הרבה ממה שכתוב בספרים שלנו.

    שלך בחום
    ענת שן לוי
    עורכת ראשית
    הוצאת פראג

    אהבתי

  • יולי  On 23 בינואר 2010 at 9:37

    תודה ענת על המכתב החם כאן, ותודה גם לאילן. התוגבות של שניכם, חיממו את לבי, עודדו את רוחי ונתנו לי כוח לשוב ולהאמין, ולהמשיך במה שאני מאמינה בו כל כך, אבל משום מה לא כל כך פופולרי. המון תודה ומקווה להיות בקשר. יולי

    אהבתי

%d בלוגרים אהבו את זה: