חומש כמשל

במהלך שנת 2001, בעקבות תמיכתי בשחרורו של פאהד מיהי מהכלא הבריטי, עשרים ושלוש שנים אחרי שירה עלי ועל יתר צוות אל על, רואיין ברדיו אהרון מגד, סופר נערץ ואיש יקר, ואמר שאני ויוצרים דוקומנטרים נוספים הם הטרמיטים שמכרסמים ביסודותיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל.

בשבוע שעבר, ד' חשון תש"ע (אוקט' 2009), הניפו טירוני גדוד שמשון, במהלך טקס השבעתם בכותל המערבי, שלט המתנגד לשליחתם לפינויים בחומש. השלט אמר:"גדוד שמשון לא מפנה מחומש". 

צולם ע"י מירי צח וניתן לשימוש ע"י חומש תחילה שברך את החיילים ואת רוחם הציונית הבריאה.

הרקע להנפת השלט, הוא נוכחות יהודית בחומש הנמשכת למעלה משנתיים, בניגוד לחוק, ואשר אליה נשלחו חיילי גדוד שמשון בשבועות האחרונים לפנות אנשים, מספר פעמים. חומש פונה כבר שבע פעמים.

כתגובה מסר דובר צה"ל כי: "מדובר באירוע משמעתי חריג ומביש אשר יטופל. המשך שירותם בחטיבה יישקל…שהייתם של אזרחים ישראלים באזור חומש אסורה ומהווה הפרה בוטה של חוקי מדינת ישראל כפי שמובא בחוק ליישום תוכנית ההתנתקות שנחקק על ידי כנסת ישראל בשנת 2005…לצערנו בעת האחרונה נתקלים כוחות צה"ל בהתנהגות אלימה מצד ישראלים המגיעים לאזור ובכלל זה אלימות מילולית ופיזית מצד גורמים קיצוניים כנגד כוחות הביטחון, המלווה בזריקת אבנים, בקת"בים וגרימת נזקי.".

תגובה נוספת הייתה של הרב שלום דב וולפא, העומד בראש "המטה העולמי להצלת העם והארץ", שאמר כי יעניק פרס כספי בסך אלפי שקלים לאותם חיילים [כי] "הם לימדו שיעור בדמוקרטיה והתנהגו למופת במחאתם הלגיטימית. החיילים שנהגו כך פועלים להוציא את צה"ל ממחלוקות שקורעות את הצבא וגורמות לשסע בעם. תפקידו של צה"ל הוא לאחד את העם ולא לקרוע אותו".  דברי הרב וולפא.

באתר חומש תחילה כתוב: " אסור לתת לכת השלטת את זמן ההתאוששות היקר שהיא כ'כ זקוקה לו. שתיקת המתנחלים מקרינה חולשה, וזו מזמינה פורענות. כל החפץ חיים, כדאי שיחפש הזדמנויות רבות ככל האפשר להתעמת עם השלטון, כך במאחזים, במעברים, בגדרות הפנימיות בגוש עציון ובשומרון, מבלי להאמין לאף מילה שלהם. בפעם האחרונה שהאמינו להם בחברון, עזבו המשפחות בהסכם את בתיהן בשוק, והשלטון התכחש ואינו מאפשר להן לשוב.".

זו היא ההתחלה של הסוף.  זו היא ההתחלה של הסוף לא כי זו הפעם הראשונה שחיילי צה"ל מרשים לעצמם להניף שלט (עם מסר פוליטי) במהלך השבעתם, ולא כי מנהיגים ופוליטיקאים מקשיבים לקולות שמגיעים מלמטה וזזים פוליטית לפיהם כדי לשרוד (פוליטית).

זו היא התחלת הסוף כי החיילים הם רגליי הממשלה, ואם הרגליים הולכות ימינה הגוף איננו יכול ללכת ישר.  זו היא התחלת הסוף כי הימנים הקיצוניים מצליחים להניע את מדינת ישראל לכיוון שלהם וכל השאר שותקים.

שנים תהיתי ממה חשש אהרון מגד בקשר ליסודותיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל, כאשר היה מדובר בחופש הביטוי (שלי), ורק היום הבנתי שזה היה שימוש דמגוגי להבעת דעה אחרת.  לא אני סכנה לדמוקרטיה ולא  החיילים האלה. סכנה גדולה לדמוקרטיה קיימת בארגון ובאנשים המחנכים, מטפחים ומעודדים למרידה בהחלטות ממשלה שנבחרה בהליך דמוקרטי. ואני שואלת מדוע לא יועמדו לדין ותנועתם תוצא מחוץ למסגרת החוק?

חומש היא הסוף לתקווה שפעם, יום אחד בהיר, יהיה כאן אחרת.  ואני, לא אוכל לומר שלא ידעתי. שלא שראיתי ושלא שמעתי. ואתם?

סגור לפרסום תגובות והשארת עקבות.

תגובות

  • חנוך גיסר  ביום 24 באוקטובר 2009 בשעה 18:49

    ממה שעוד יקרה פה, עכשיו, כששדירת הפיקוד הצה"לית עוברת לידיים של הכיפות הסרוגות.
    כל כך משבחים אותם על כך שהם מחליפים את הקיבוצניקים במוטיבציה, אבל המחליפים הללו
    הם אלה שעלולים להביא להפיכה צבאית.

    הלוואי שאטעה והלוואי שזה יישאר סיוט מלאכותי במוחי הקודח.

    אהבתי

  • ליאור כהן  ביום 24 באוקטובר 2009 בשעה 18:49

    אין מקום לפוליטיקה בצבא וזה נכון גם לגבי הסרבנים משמאל וראוי לצאת גם נגדם. סרבן משני הצדדים חייב להבין את ההשלכות של מעשיו, קרי: מאסר.

    חשוב לדעת: בתוך כל הסערה, משום מה לא ציינו כי אומנם היישוב חומש פונה, אך הוא נמצא בשליטה שלנו. הדבר גורם לתהות האם היתה תכלית לפינוי אם הבינו אצלנו מלכתחילה כי מדובר במקום אסטרטגי וכי מסירתו לצד השני ינוצל למטרות טרור.

    שאלה למחשבה, האם זה תפקידו של הצבא לעסוק במשימה כדוגמאת ההתנתקות והאם זה לא תפקיד המשטרה.

    אהבתי

  • מנחם גילה  ביום 24 באוקטובר 2009 בשעה 18:53

    לא לוותר

    אהבתי

  • שועי  ביום 24 באוקטובר 2009 בשעה 19:09

    ולא העמידו לדין איש?
    כי דומני כי לשעבר היו הנחיות לפיהן אין לצבא להתבטא פוליטית, אלא הישמע להוראות הדרג המדיני.
    תמוה בעיני מאוד.
    אבל דברים ששמעתי כבר מפי רבנים צבאיים העמידוני על כך לשמרבה הצער, הפכו הרבנים הצבאיים מאחראיים על כשרות ובעיות הלכה
    למפיצי אידיאולוגיה רבנית (שהיא בימינו תיאולוגיה-פוליטית לכל דבר ועניין) בבסיסי צה"ל, ואין פוצה פה ומצפצף. מכאן ועד הנפת שלטים כאלו הדרך כנראה קצרה.

    אהבתי

  • אזרח.  ביום 24 באוקטובר 2009 בשעה 19:40

    הסוף.שנים של הטמעת הלאומנות במדרסות הדתיות מניבות כעת פרי בוסר טפל.

    אהבתי

  • אהרן  ביום 24 באוקטובר 2009 בשעה 20:38

    של הדמוקרטיה הישראלית. ממש כמו הסרבנות מימין והסרבנות משמאל. וכל הוגי הדעות המטיפים לכך ברוב התלהבות- פשוט לא מסוגלים לראות את הצעד הבא.

    אהבתי

  • שאול  ביום 24 באוקטובר 2009 בשעה 21:59

    הדיכוי האכזרי של מרד ואדי סאליב עוד לפני שאני זוכר את עצמי
    היום בעוד שבוע ימלאו 53 שנה לטבח בכפר קאסם שף אחד לא נתן עליו את הדין
    יגאל אלון היה זה שהכניס את הרב לווינגר לחברון
    בגין הוא שנתן את הרוח הגבית למה שקרה בסבסטיה

    אהבתי

  • חנה בית הלחמי  ביום 24 באוקטובר 2009 בשעה 22:00

    את לא יכולה היית לפגוע בדמוקרטיה הישראלית, שכן עצם קיומן של ההתנחלויות ובסיס הכוח שלהן בשלטון, בצבא ובהון-צבא-שלטון, איינו את הדמוקרטיה בהדרגה מאז 67. העדפתי למצמץ ולעבור הלאה אל מול תמונות החיילים והשלט. לא יעזור לי לומר "אמרתי/אמרנו לכם", ואין דרך שפויה לנהל דיאלוג אפקטיבי עם טירוף. זה כבר מזמן לא שיח עמדות – אלא עמדות מול דוגמָה כתית-משיחית-לאומית שאינה רואה שום קיום אחר, מלבד זה שלה, ממטר.

    אהבתי

  • רני  ביום 24 באוקטובר 2009 בשעה 22:57

    לפחות זה כאן בבית. ישראלים לפני ואחרי גיוס שמסתובבים בעולם בייחוד אנשי מילואים שמנפחים את ההיסטוריה הצבאית שלהם, מטיפים כנגד צה"ל וקוראים לחרמות וסרבנות גם הם פוגעים בכל דבר שהחילים האלו פגעו. זה מעשה רע משולב של שמאל וימין. איני יודע בדיוק את דעתה של בעלת הבלוג בנושאי סרבנות. בכל מקרה הבה נראה ונשמע את כל הכותבים מעלי מגנים תופעה זו בשמאל בחצי מהלהט שבו הם מגנים את התופעה המגונה בכותל. ועוד, קודם המהפכנים הצרפתיים ואח"כ הסוציאליסטים האירופאים היו תמיד אבל תמיד בעד שירות צבאי כללי, זו הדימוקרטיה האמיתית. זו גם סיבת העומק שהאבות המיסדים של ארה"ב קבעו שלכל יש זכות לשאת נשק. באירופה הפיאודלית כמו בארצות ערב לקבוצות המדוכאות היה אסור לשאת נשק. זו גם סיבת העומק שבגללה לא מגייסים ערבים לצה"ל. רק תחשבו מה היה קורא אם היו מגייסים את הפלשתינים הישראלים לצה"ל והם היו מתגייסים בשמחה, לפחות היה מי שיפנה התנחלויות. מי שלא שלח את בניו לשרת בצבא ימצא יום אחד נשק מכוון נגדו על ידי הבנים של מישהו אחר. זה כבר אמר ג'אן ג'ורס זה שעל שמו הרחוב. הנסיון לקבוע פוליטית מה חייל יעשה ומה לא וודאי שלא התחיל עם הדתיים ולשמאל יש כאן זכות בכורה. חכו עד שחיילים דתיים במצוות רבניהם יתחילו לשבור שביתות ולגרש שב"חים זה לא פרנואידי בכלל. ראה את הכנסיה במ"א ספרדית

    אהבתי

  • יוסי דר  ביום 25 באוקטובר 2009 בשעה 5:36

    הייתי שולח את החיילים שהניפו את הכרזה – כל כרזה פוליטית באשר היא – מהכותל היישר לבקו"ם ומשחרר אותם מהצבא.

    עוד לא מאוחר לעשות זאת.

    אהבתי

  • יולי  ביום 25 באוקטובר 2009 בשעה 8:27

    הבעייה היא לא החיילים. הבעייה היא ההיסחפות ימינה של מדינת ישראל.
    הבעיה היא שבכיוון הזה לעולם לא תהיינה פה שתי מדינות אלא ארץ ישראל שלמה ואז תהיה מדינה אחת ויהיה לה קשה להישאר יהודית וכל עוד תישאר יהודית, היא תהיה אפרטהייד

    אהבתי

  • מתעב חלאות  ביום 25 באוקטובר 2009 בשעה 9:43

    אין שום הבדל בינך ובין המנוולים שהניפו את השלט. גם הם וגם את והחברים שלך מהשמאל הקיצוני הורסים בשיטתיות את מדינת ישראל.

    ועוד משהו – אתם קוזקים נגזלים: מטיפים לא לשרת בצבא, ואחר כך בוכים למה הוא נשלט ע"י הכיפות הסרוגות.

    אהבתי

  • שאול  ביום 25 באוקטובר 2009 בשעה 10:03

    גם נגד מזרחים,גם נגד ערבים וגם נגד עניים

    יהודית היא בטח שלא

    אהבתי

  • נועם  ביום 25 באוקטובר 2009 בשעה 10:53

    מה שקרה ליד הכותל הוא לא פחות מהכנסת טקסט פוליטי של קבוצה לאומנית קיצונית אל תוך שבועת האמונים לצה"ל. החיילים שהניפו את הכרזה הכריזו בזה, ששבועת האמונים שלהם לצה"ל היא "על תנאי", כלומר כפופה למהלכים פוליטיים מסוימים. למעשה הם לא נשבעו להיות חיילי מדינת ישראל אלא חיילי המתנחלים באדמות הכבושות.

    הקיצוניות הלאומנית-דתית משתלטת על הצבא בתנועת מלקחיים, מצד אחד הם מתגייסים בהתלהבות לשירות ארוך ומטפסים בסולם הדרגות. צה"ל הוא הרי הזרוע המבצעת העיקרית של הכיבוש, שבו הם תומכים בהתלהבות. מצד אחר הם מאותתתים שלא יהססו למרוד, אם יוטלו על צה"ל משימות שאינן מתיישבות עם האידיאולוגיה של מתנחלי הכיבוש.

    לגבי הסימטריה הקדושה בין ימין ושמאל. לפני ימים אחדים קראתי בספר על אחות בית חולים, שסירבה לטפל בפצועי הטבח בכפר קאסם משום שהם ערבים ואויבים (הרופא האחראי סטר לה, היא תבעה אותו והפסידה בבית המשפט). האחות הזו דומה בעיני לסרבני הימין. זהו הסירוב להתנהג בהגינות כלפי האחר הלא יהודי (הסירוב לפנות התנחלות בשטחים הכבושים הוא הסירוב לוותר על ההתעמרות בפלסטינים ועל שדידת אדמותיהם). אין לסירוב הזה דבר וחצי דבר עם הסירוב המוסרי להטיל פצצות על אזרחים (ראו מכתב הטייסים שאני חתום עליו).

    אהבתי

  • איילת  ביום 25 באוקטובר 2009 בשעה 15:26

    היא סירבה להציל את החיים של הילד מכפר קאסם, ואתה מסרב להציל את החיים של הילד משדרות.
    הכל תלוי בנקודת המבט. איפה ההבנה הפוסט-מודרנית שלכל אחד האמת שלו?

    אהבתי

  • רני  ביום 25 באוקטובר 2009 בשעה 15:38

    אתה מנסה להכתיב את הנורמות המוסריות שלך לאחרים. אתה משווה בין אחות שסרבה לטפל בערבי ובין חיל שמסרב לפנות אזרחים יהודיים זה בכלל לא אותו דבר ולו רק בגלל שהאחות הייתה שם במקום יעודי ויעודה היה לטפל בנפגעים ולצורך פינוי יש משטרה ויש הרבה סיבות נוספות מדוע הדברים שונים לחלוטין. אני חושב שצריך לפנות האחזויות לא חוקיות גם בכח ואם לא ילך בעוד יותר כח. היכולת שלי ושל דומי לדרוש זאת סורסה בגלל הצדקנות הצבועה והשקרית שלך. איש בצה"ל לא פקד להטיל פצצות על אזרחים זה מה שאתה כתבת כאן ולו רק בגלל פחד שמישהו יפתח פה. היו נסיבות שבהן היו מטרות לגיטימיות מעורבות באזרחים ומישהו לפעמים החליט להמנע מתקיפה ובנסיבות אחרות אושרה תקיפה. כל מי שהלך להיות טייס ידע שיימצא במצב כזה. אתה ודומיך עשיתם קןרס טייס ואח"כ הופיעה הצדקנות. השלילי במעשה גבר, הוכפל ושודרג כאשר פרסמתם את הדבר. בעולם של היום מעשה זה משמש נשק במלחמה נגד ישראל ואתה מודע לזאת היטב. אין שום טענה מוסרית סבירה שחייבה אותך ודומיך לעשות פרסומת למוסריות שלהם בודאי לא באמירות דו משמעיות שמאפשרות ביודעין דימוניזציה של צה"ל וישראל. לסרב אולי כן לסרב ברעש, צילצולים, יחסי ציבור, נסיעות לחו"ל, ראיונות עיתונאיים זה לא סירוב מוסרי זו הצגה צדקנית "שופוני" אני המוסרי ואתם סתם בהמות חסרות מוסר. זה השיפוט המוסרי שלי כך אני רואה אותך. גרוע מכך מבחינתי זו שהמעשה שלך נותן פתחון פה לכל רבי מטורף לעשות כמוך. אתה ואני אומרים שזה לא אותו דבר ומנסים לכפות על הרבי ערכי מוסר שלנו. זה לא הולך וצדקנות לא תעזור. התוצאה היא אובדן הכח והסמכות של הציבור לעשות טוב ואת מה שצריך לעשות.

    אהבתי

  • נועם  ביום 25 באוקטובר 2009 בשעה 17:16

    איילת – לא הכול תלוי בנקודת המבט. הפוסטמודרניזם גרם הרבה נזק בעניין הזה. המוסר למשל, וגם החוק הבינלאומי, אינם תלויים בנקודת המבט.
    רני – קצת התקשיתי לקרוא את הבליל שלך. כשהגעתי לשורת המחמאות שחלקת לי (צדקן צבוע ושקרן) איבדתי את החשק לענות לטענותיך.

    אהבתי

  • מיכאל  ביום 25 באוקטובר 2009 בשעה 19:12

    קצת פורנוגרפית אבל זה טוב בשבילי

    אהבתי

  • רני  ביום 25 באוקטובר 2009 בשעה 20:06

    גם את מה שקראת אינך מבין כי אינך רוצה או יכול
    הצדקנות שלך היא צבועה ושקרית. איני יודע דבר עליך ואיני יכול לתת לך כינויים.

    מעשיך אינם מוסריים בעיני ובעיני אילת והם מוסריים בעינך. יש עוד אנשים שחושבים כמוך ויש שחושבים כמוני. מכאן שהמוסר הנו בהחלט נגזרת של נקודת המבט. ועל ענין זה כתבו ספרים.

    החוק הבין לאומי כמו כל חוק מתפרש בבית משפט על ידי בני אדם ולכל אחד מהם נקודת מבט משלו.

    אתה רודף פרסומת ומנצל את האסון הפלשתיני ישראלי לפרסם את עצמך. אין בין מכתב הטייסים שהנו גימיק פירסומי ובין פעילות מוסרית ולא כלום. מה בדיוק יצא ממכתב זה חוץ מכמה נסיעות לחו"ל של החותמים או חלקם, נזק תדמיתי לישראל והופעות בתקשורת של כותביו?.

    אין בין הסרבנות שלך והסרבנות של נער גבעות ממוצע ולא כלום. שניכם מתחזים להיות מוסריים.

    מה בדבר הילד היהודי מהדרום?

    אהבתי

  • יולי  ביום 25 באוקטובר 2009 בשעה 20:50

    רני, כולנו כאן דואגים לבית שלנו – לא פחות ממך ואתה מוריד את הדיון והיחה למקומות נמוכים ואישיים מידי.
    אני מציעה שתקרא קצת על יפתח ספקטור
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A4%D7%AA%D7%97_%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8
    שהיה בין הטייסים שחתמו על מכתב הסרוב להפציץ ריכוזי אוכלוסיה ותרד מנועם כי הוא לא הסיפור כאן (וגם אני לא ), בהתייחס לאיש/ה שמכנים עצמם משהו עם חלאות.
    תודה.

    אהבתי

  • יולי  ביום 25 באוקטובר 2009 בשעה 20:53

    התכוונתי למילה "שיחה" ולא "היחה".
    כמו כן, אני מציעה לקדם את הוצאת ארגון "חומש תחילה" ממסגרת החוק הישראלי
    http://www.homeshelanu.co.il/

    אהבתי

  • יוסי דר  ביום 25 באוקטובר 2009 בשעה 22:15

    יולי,
    מה מטריד אותך? הפרת החוק?

    אהבתי

  • יולי  ביום 25 באוקטובר 2009 בשעה 22:21

    מה שמטריד אותי יוסי היא ההידרדרות של החברה הישראלית הדמוקרטית:
    עוני. כיבוש. לאומנות. ימניות. ארץ ישראל שלמה. אלוהים.
    הכול מוביל למדינת אפרטהייד לא מוסרית לנצח שכנראה לא תשרוד – ולו כי במאה ה – 21 אין לזה מקום בחלק המערבי של העולם

    אהבתי

  • יוסי דר  ביום 25 באוקטובר 2009 בשעה 22:29

    יולי,
    אז למה נתפסת לשאלה החוקית דווקא?
    מעשי הנבלה הקשים ביותר מבוצעים בחסות החוק.

    אהבתי

  • אדם  ביום 26 באוקטובר 2009 בשעה 3:40

    אולי זה לא יעזור אבל לפחות נשלח מסר ברור. שלא יחזור העניין שהיה עם רבין שהקו הלך ונהיה מטושטש עד שיהודי שפך דם יהודי על חילוקי דעות פוליטיים. גם הדיון הציבורי יתפתח מזה. אם כל מיני ארגונים מכובדים עם שם וכתובת ומעמד ברור בעולם הרישמי של המדינה קוראים להפרת חוק ראוי שיתנו את הדין על כך. ואם, בסופו של דבר, לא יתנו את הדין, שנדע שהתרנו את דמם של אלו שתפקידם להגן על החוק.ומעשי נבלה במסגרת החוק? גם בהם יש מקום להאבק בדרכים אחרות.

    אהבתי

  • יולי  ביום 26 באוקטובר 2009 בשעה 9:25

    אני נתפסת לשאלה החוקית כי זו הדרך של דמוקרטיה לשמור על עצמה. כדברי השופט (כתארו אז) זוסמן, בהקשר אחר: "… משטר חופשי ודמוקרטי זכאי לשמור על טהרת הדיון המשפטי שאם לא יעשה כן יהיו חופש והפקרות שמות נרדפים"

    אהבתי

  • שרון רז  ביום 26 באוקטובר 2009 בשעה 10:55

    צודקת בכל, תודה רבה שהבאת את זה, חשפת את זה וכתבת על זה מדוייק, זו שערורייה מה שנעשה ובאמת יכולה להיות תחילת הסוף, תודה רבה לך יולי

    אהבתי

  • יולי  ביום 26 באוקטובר 2009 בשעה 11:01

    תודה רבה שרון.

    להעמקת הדיון בנושא ראו
    http://www.notes.co.il/lester/61839.asp
    אצל נועם לסטר

    אהבתי

  • יולי  ביום 11 בנובמבר 2009 בשעה 9:40

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1127343.html

    אהבתי

  • יולי  ביום 18 בנובמבר 2009 בשעה 23:02

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1128526.html

    אהבתי