קֶצכֶן, ספר יוסף, יואל הופמן.

"הסתכל קֶצכֶן בפניו של מאכס וראה שאין לו עין במצחו.  פעם סיפרה לקֶצכֶן מרגריטה אמו על הקִיקְלוֹפִּים*.  "מי שרואה בשתי עיניו", אמרה, "עוצם עין אחת כשהמראות מכאיבים לו.  אם מכאיבים לו גם המראות שהוא רואה בעינו שנותרה פקוחה – הוא עוצם את שתי עיניו.  אבל הקיקלופּ אינו עוצם את עינו היחידה לעולם".  כששמע את הדברים האלה עצם קֶצכֶן עין אחת וראה שאין חילוק גדול בין המראות הנשקפים בשתי עיניים.  אחר-כך עצם את העין שנותרה פקוחה וחשב לעצמו "מעתה לא אראה עוד דבר".  אבל אז, כשעיניו היו עצומות, נפקחה לו עין במצחו.  המראה שנשקף באותה עין, לא היה בהיר, אבל הייתה בו מין צלילות שלא הייתה במראות שנשקפו בשתי עיניו האחרות.  כשהציץ קֶצכֶן במראה לא מצא את העין במצחו. אבל כשעצם שוב את עיניו ידע בוודאות גמורה שאותה עין מצויה שם.  מאז ידע קֶצכֶן שהוא קיקלופּ והיה מסתכל באנשים ומחפש במצחם את אותה עין.

פעם אמר לו הֶר דרוּק שהיה בא אל מרגריטה: "תקרא לי זעליג. טוב?" הרגיש קֶצכֶן שהעין שבמצחו נפקחת.  עצם את עיניו וראה שהֶר דרוּק  כלל אינו רואה אותו, את קֶצכֶן, והוא מדבר אל מרגריטה בלבד, אלא שאותה מרגריטה שהֶר דרוּק  מדבר אליה לא הייתה מרגריטה אמו, שהייתה רזה וציפורניה כסוסות, אלא מרגריטה עבת-בשר, שציפורני ידיה צבועות אדום.  פקח קֶצכֶן את עיניו ואמר "זעליג". אמר הֶר דרוּק: "ככה טוב. ככה טוב." הביט קֶצכֶן במרגריטה אמו וראה שגם היא קיקלופּ, אלא מה שרואה העין שבמצחה מכאיב לה והיא עוצמת את העין הזאת ופוקחת אץ שתי עיניה האחרות. הבין קֶצכֶן שגם ארנסט אביו היה קיקלופּ.  אלא שארנסט היה קיקלופּ בלבד ולא ראה אלא באותה עין אשר במצחו.  אילו היה הֶר דרוּק נבלע בתוך אביו, חשב קֶצכֶן בלבו, יכול היה גם ארנסט לראות כאשר בני-האדם ולא היו שולחים אותו לאינסטיטוט.  נכמרו רחמיו של קֶצכֶן על הֶר דרוּק שהיה בא והולך ומתרוצץ בין מרגריטה ובינו ולא ידע שהם קִיקְלוֹפִּים.  לימים, כאשר הצטמצם הֶר דרוּק ונעלם, הצטער קֶצכֶן.  אבל לא בשל הֶר דרוּק הצטער, אלא בשל אותן עיניים שהיו להֶר דרוּק ולא היו לאביו.  פעם אמר קֶצכֶן מאה פעמים "זעליג" וקיווה בלבו שכוחה של אותה אמירה מגיע עד לאינסטיטוט."

*במיתולוגיה היוונית – שבט של ענקים שלהן עין אחת בלבד במרכז מצחם.

מתוך: קֶצכֶן, ספר יוסף, עמ' 24 – 25, מאת: יואל הופמן.

תודה מעומק הלב ליואל הופמן על התמציתיות

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

%d בלוגרים אהבו את זה: