סתיו היום בת עשרים ואחת

לפני עשרים ואחת שנים, בחמש בבוקר, בבית החולים בלינסון, נולדה סתיו.
אמש, לפני עשרים ואחת שנים, החלו צירי הלידה ונסענו לבית החולים.

צילום: משה (צ'יקו) גרשטל

צילום: משה (צ'יקו) גרשטל

האב הצעיר צ'יקו, שהיה בן עשרים ושלוש כשהכרנו, הבטיח שניפגש באמצע; שהוא יקדים את הזמן הנכון עבורו להיות אב כדי שאני אוכל להיות אם. הייתי אז בת עשרים ושמונה.

ב – 1988, כאשר נולדה סתיו, הייתי (כבר) בת שלושים ושתיים וזה היה נחשב די מאוחר ללידה ראשונה.

סתיו קראנו לה מהרגעים הראשונים של ההיריון.
עשינו אותה באהבה.
עשינו אותה בניו יורק.
עשינו אותה מאהבה.
עשינו אותה בסתיו.

סתיו לא התהפכה בזמן כדרך העוברים בדרכם לתעלת הלידה, והרופא, שהיה במילואים, זימן אותי באיחור לניסיונות ההיפוך מבחוץ.

 גם שלושה רופאים מנוסים לא הצליחו להפוך את סתיו מבחוץ.  היום, עשרים ואחד שנים אחרי הלידה בניתוח קיסרי, אני מאמינה שלסתיו הייתה סיבה משלה לא להתהפך כמו כולם, כמו שהטבע החליט. סתיו רצתה לצאת לאוויר העולם ללא צורך להיאבק על דרכה, לא דרך תעלה צרה. סתיו בחרה להיות יוצאת דופן.  דופן אמה.  אומרים שיילודים בניתוח קיסרי אינם צרובי מאבק הקיום כי הוצאו על ידי הרופא מרחם אמם ולא בכוחות עצמם.

לכבוד יום הולדת עשרים ואחת של סתיו, הנה חלק מהברכה שכתבתי לה ליום הולדתה ה – 18:

מי ייתן ותדעי להקשיב לעצמך
ולדעת
שרק את מרגישה מה נכון לך.

שתדעי לשמוע מה אומרים לך כולם:
אבא, אמא, חבר, חברה,
ואז לחזור ולהקשיב לעצמך פנימה
ולדעת שרק את מבינה מה טוב לך.

שתדעי לשמוע מה אומרים אחרים:
סבא, סבתא, דוד או דודה
חברים
ולשוב ולזכור שהם כולם
יכולים לחשוב שהם יודעים
מה נכון לך
אבל רק את יודעת,
רק את יודעת כול מה שנכון לך.

מי ייתן ותדעי להקשיב גם למורים חכמים
שעברו כברת דרך ולמדו מהחיים
וגם שם תזכרי
שרק את
רק את
יודעת
רק את תמיד יודעת מה נכון לך.

נשיקות ואהבה אין קץ
לך
ממני,
אמא – יולי.

 

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • רוני  On 21 ביולי 2009 at 10:53

    כל כך מעניין לראות איך להיות הורה לילד גדול – אדם מבוגר כמעט, נראה אחרת לגמרי מאשר הורות לקטנטנים.
    מה שכתבת פה עשה לי חשק להיות שם, ליהנות מהיכולת לדיאלוג עמוק ומשמעותי יותר.

    והתמונה למעלה מקסימה.

    אהבתי

  • נטלי מסיקה  On 21 ביולי 2009 at 10:57

    תודה

    אהבתי

  • מיכל  On 21 ביולי 2009 at 12:33

    מזל טוב לסתיו.
    כתבת (לה, ומסביב) נפלא.

    שני הקצוות המצולמים מעניינים. העליונה קסומה לגמרי.

    (אה, וגם אני, אגב, יוצתא דופן🙂

    אהבתי

  • תמי  On 21 ביולי 2009 at 13:15

    איזה ברכה נהדרת לקבל מאמא (ובכלל), מלאת אמון בילדה הגדולה קטנה שלך.

    אהבתי

  • עידית  On 21 ביולי 2009 at 13:34

    רק את יודעת מה שנכון לך

    זה המשפט הכי מרוכז שאמא יכולה להגיד לילדה שלה
    אבל , יום הולדת של הילדה שלך,יולי היא גם יום הולדת שלך
    כי את אחרי שיש לך אותה
    כבר לא אותו הבן אדם

    אז מזל טוב לשתיכן ולשאר המשפחה

    אהבתי

  • יולי  On 21 ביולי 2009 at 13:37

    רוני,נטלי, מיכל, תמי ועידית
    התגובות שלכן כאן הרחיבו את הלב
    שפתוח לרווחה הבוקר
    ובכתיבתכן העברתן לי ולו הרבה אהבה.
    רוב תודות לכן.

    אהבתי

  • Yael  On 21 ביולי 2009 at 13:39

    I can actually hear you giving this advice to other people, to me.
    Happy Birthday!

    אהבתי

  • אסתי  On 21 ביולי 2009 at 13:53

    וטקסט מרגש.

    המון המון מזל טוב.

    אהבתי

  • אורה  On 21 ביולי 2009 at 15:46

    מזל טוב- בטוחה שאת אמא נהדרת- די לקרוא את הברכה האוהבת כדי לדעת זאת

    אהבתי

  • ענת  On 21 ביולי 2009 at 16:43

    איזו דרך מרגשת להסתכל על זה.
    זה גם יוצא דופן לתת שם בהתאם לתהליך היצירה, ולא הבריאה.🙂

    מזל טוב!

    אהבתי

  • אליסיה  On 21 ביולי 2009 at 18:45

    מקסים
    כמה נכון וכמה קשה לעמוד באמת ותמיד מאחורי המשפט רק את יודעת תמיד מה נכון לך
    מזל טוב, לשתיכן

    אהבתי

  • אבנר  On 21 ביולי 2009 at 19:49

    הברכה שכתבת כאן יולי, היא העצה הטובה ביותר שיכול לקבל ילד מאימו.
    ממי שהקשיב להרבה בחייו, אבל הלך בדרך שלו🙂

    אהבתי

  • עלמה  On 21 ביולי 2009 at 22:09

    לידה של ילדה, בכורה בעיקר, או של ילד בכור, היא גם לידה של אמא.
    איזה כף זה להיות אמא לבת יום וגם לבת עשרים ואחת.
    זה פלא וזה לא נגמר וזה משתבח עם הזמן.

    אהבתי

  • יולי  On 22 ביולי 2009 at 10:15

    תודה רבה לכלכם.
    לפני עשרים ואחת שנים
    כאשר הייתי המאושרת באדם
    על יופי הבריאה
    ובמשך עשרים ואחת שנים בהם האימהות
    גם לסהר – שנולדה בלידה טבעית 18 חודשים מאוחר יותר –
    הייתה מרכז חיי,
    לא שיערתי שאוכל לחלוק עם כל כך הרבה אנשים
    את המתנה הזו
    את היופי הזה
    את האהבה
    בזכותכם אני הרבה יותר מאושרת על עושרי ;
    על מה שיש לי היום
    המון תודה.

    אהבתי

  • שרון רז  On 22 ביולי 2009 at 11:49

    מזל טוב
    יפים המילים ויפים הצילומים
    הצילום למעלה נהדר ולמטה, וואהו, איזו שאפה היא

    אהבתי

  • טלי  On 22 ביולי 2009 at 15:50

    ומזל טוב גדול לשתיכן!

    באמת כתבת לה נכון ומרגש ומדוייק, זו אחת העצות הכי בריאות שאפשר לתת למישהו.

    ואתן כל כך יפיפיות בשתי התמונות, מקסים (-:

    אהבתי

  • יולי  On 22 ביולי 2009 at 19:36

    שרון תודה רבה על הברכות והפרגון

    ולך טלי, תודה גם. אני כל כך שמחה שהרבה מבינים שזו ה-עצה
    כי זה מה שאני חושבת על החיים ככלל שלא לומר עבור בנותיי בפרט

    אהבתי

  • חנה בית הלחמי  On 22 ביולי 2009 at 19:55

    וגם סתיו יפה וממש לא צריך להיוולד עם ברירת המחדל של להיאבק על דרכינו. טוב לה.
    כן, גם אני מאמינה שיש ללידה השלכה על מי שאנחנו. הבת שלי נולדה עשר דקות מהציר הראשון. כולנו היינו בהפתעה, בשוק. היא, עד היום (בת 8) – הכל תופס אותה בהפתעה, והיא כל כך נעלבת מההפתעות האלה (למה לא הכינו אותי?).
    צו לידה. מאחלת לסתיו שהיא תזמן תמיד לחייה אנשים שיסללו לה את הדרך🙂

    אהבתי

  • yehaV  On 22 ביולי 2009 at 20:24

    ברכה מדהימה, מעידה על הדרך בה גידלת אותה.
    ללמד ילד לסמוך על עצמו זו מתנה ענקית, ולתת לו להיות הוא עצמו -אדם, לא ילד של- זו המתנה הגדולה ביותר וגם האתגר הגדול של ההורה
    שאפו!

    אהבתי

  • יולי  On 23 ביולי 2009 at 17:21

    תודה רבה על הברכות, העידוד והמחמאות.
    זה לא מובן מאליו.
    שאפו בחזרה!

    אהבתי

  • נבט חיטה  On 24 ביולי 2009 at 15:38

    מה שכתבת לסתיו.
    מעלה דמעות וכל כך מלא באהבה.
    ברכה יפהפיה.
    את מזכירה לי את אמא שלי, שילדה גם אותי בלידה קיסרית. ותמיד איחלה לי שבסופו של יום ודבר, רק אני אדע מה נכון לי. האדם היחיד שבאמת מרגיש אותי ומבין אותי בלי מילים. גם אבא שלי.

    התמונה הראשונה מדהימה.
    ברכות לסתיו.

    אהבתי

  • יולי  On 24 ביולי 2009 at 22:02

    ובשם סתיו לך נבט חיטה
    ברכות גם לך ולהורייך.
    תודה רבה

    אהבתי

%d בלוגרים אהבו את זה: