מניו יורק ללוס אנג'לס

גרנו בדירה מוארת ונעימה על השדרה הראשונה של מנהטן, בין רחובות 91  ו – 92.  צ'יקו ואני.  היה לנו טוב ביחד.  במהלך הסרט השלישי, בו עבדתי כעוזרת הפקה ועוזרת צלם, נוצרה הזדמנות נדירה.  הצלם הישראלי ברנרד זלצמן, ביקש מצ'יקו, להחליף את עוזר הצלם שעבד איתו.  התסריט "האור של אחרי הצהריים" נכתב על ידי הבמאי פול וויליאמס והכוכבת קארן בלאק, צולם בלוס אנג'לס ומומן על ידם.

כמקובל בקהילות מהגרים, הזדמנויות עבודה עוברות מפה לאוזן ובמהירות. תוך שעות יודעים על דירה שמתפנה, והתמחויות מקצועיות נרכשות בימים ספורים. כך גם בין ישראלים, וכך גם מחוף לחוף.

צ'יקו, שהיה עוזר צלם מנוסה וכבר ביים בהצלחה ייתרה שני סרטים עלילתיים קצרים, ביקש מברנרד, ללא היסוס, למצוא גם לי עבודה בסרט ההוא שם.  תוך כמה ימים, התבקשתי לרכוש את מיומנויותיה של  נערת התסריט.  בזריזות שלא הכרתי בי, צילמתי, למדתי ושיננתי את הטפסים והעקרונות הנדרשים לניהול תסריט בסרט קולנוע, ובאחת עמדו לצדי שעות ישיבתי בכסא הנהג תוך הקשבה לשיחות הבמאי, הצלם ונערת התסריט.  הם כולם נתנו לי את ברכת הדרך.  אמנם עזבתי סרט באמצע, אבל בניו יורק כמו בניו יורק, הקידום הוא העיקר והשמיים הם הגבול, שלא לומר גבעות הוליווד אשר לשם נסעתי.

גם שוכר משנה (SUB- LEASE ) נמצא במהירות לדירתנו, והוטסנו ללוס אנג'לס כמומחים לכל דבר.  בהפרש של ימים ספורים, חיכתה לנו בשדה התעופה לוס אנג'לס עוזרת הפקה שהחזיקה שלט מסרט אחר, כמו שלט דומה שהחזקתי אני בשדה תעופה אחר.  היא באה לאסוף את בעלי המקצוע שהגיעו במיוחד מניו יורק, היישר לסט הצילומים.

לא היה זמן להיכנס ולצאת ממצב של שוֹק.  נערת התסריט העבירה לי את החומרים והסתכלה עלי בהערצה מדומיינת.  הבמאי פול ווליאמס הבמיוחד חביב, שבסרט אחר שלו עבד עם ג'ון ווייט, הסתכל עלי בחיוך מאשר, וברנרד וצ'יקו שידעו את האמת, תמכו בי כמה שהיה צריך, עד שכבר עפתי לבד.

על השלושה חודשים בלוס אנג'לס עם קארן בלק, בפרק הבא.  אבל הסרט, מעולם לא יצא לאור.

Both comments and trackbacks are currently closed.
%d בלוגרים אהבו את זה: